פפראצי

בניגוד לשנים עברו, בהן צילומי הפפראצי הופיעו בעיקר בצהובונים, כיום ניתן למצוא צילומי פפראצי כמעט בכל עיתון, בארץ ובעולם. עובדה זו גרמה לאנשים רבים לצאת נגד התופעה הזו. זאת כיוון שלפי טענתם, צילומי הפפראצי חצו מזמן את גבול הטעם הטוב, וחודרים לפרטיות המצולמים. בנוסף, טוענים המתנגדים כי הפפראצי מציג תמונות בלתי הולמות בעיתונים ראשיים, שאותם קוראים לעיתים קרובות גם ילדים. מדובר בעיקר על תמונות של נשים בביקיני או טופלס,^[1] וכן תמונות של מפורסמים במצבים לא חינוכיים: שיכורים למשל. מנגד, טוענים הצלמים כי תמונות אלו מייצגות את התרבות העכשווית והמערבית, ולכן אין בעיה עם תמונות כגון אלו.

כך או אחרת, ניתן לראות בצילומים רבים כי המפורסמים מתנגדים לפפראצי ואף נאבקים בהם, אך דעת הציבור מפולגת בעניין זה, ומתחלקת בין צורכי תמונות הפפראצי לבין המתנגדים לפפראצי.

דיאנה, הנסיכה מוויילס סבלה מצלמי פפראצי שגילו עניין רב בחייה. חוקרי תאונת הדרכים שבה מצאה את מותה ב-1997, אף חשדו כי התאונה נגרמה עקב נסיונותיו של נהג המכונית שבה נסעה להימלט במהירות גבוהה מצלמי הפפראצי העוקבים אחריהם. דו"ח של משטרת צרפת לא מצא בסיס להשערה זו, ואף צלם לא הורשע. לפי הדו"ח, הנהג היה בגילופין.
מותה של הנסיכה דיאנה הצית דיון בינלאומי באשר לשיטות שבהן נוקטים צלמי הפפראצי לאיסוף המידע החדשותי ועל האופן שבו ניתן לפקח על שיטות אלה. ממשלות רבות דנו מחדש בהגדרות שלהם לזכויות פרט וניסחו תקנות שמטרתן הייתה בעיקר צמצום הפגיעה בפרטיותם של ידוענים.

למרות הניסיונות להגביל את החודרניות של צלמי הפפראצי, לעיתים פורצת שערורייה בעקבות פעילותם שחורגת אף מהמקובל בקרב צלמים אלה והעיתונים המפרסמים את תצלומיהם. דוגמה לכך היא תצלומי פפראצי שבהם הופיעה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, בעת שהיא מחליפה את בגדיה בחוף הים.^[2] תצלומים אלה פורסמו בעיתון הבריטי "סאן", ועוררו זעם רב בגרמניה. תצלומי פפראצי של קייט מידלטון טופלס, שפורסמו בכתב עת צרפתי, עוררו זעם בבריטניה.^[3] מידלטון פנתה לבית משפט בצרפת, שאסר על הפצת התמונות והורה לפתוח בחקירה בחשד לפגיעה בפרטיותה.^[4]

גלה עוד נושאים הקשורים לההתנגדות לפפראצי

ביקיני

ביקיני

ביקיני הוא סוג של בגד ים לנשים, המורכב משני חלקים – הראשון מכסה את החזה, והשני את המפשעה והישבן, כשפלג הגוף שביניהם נותר חשוף. צורתם של שני חלקי הביקיני דומה מאוד לזו של לבני נשים, ועיצוב החלק התחתון או העליון של הביקיני יכול להשתנות בין חושפני מאוד לבין צנוע יחסית.

טופלס

טופלס

בהתייחס לתופעה חברתית, המינוח טופלס מתאר מצב שבו אישה חושפת את שדיה בפומבי, בניגוד לטאבו המקובל בתרבות שבה היא חיה, ובמקומות מסוימים אף בניגוד לחוק. יש המנסות לשבור טאבו זה, על ידי הליכה טופלס במקומות ציבוריים, בהם לרוב נשים לבושות גם בחלקן העליון. לעיתים משמש המושג לתיאור גבר החושף את פלג גופו העליון, גם כשזה אינו מעשה המנוגד לטאבו.

שכרות

שכרות

שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול. רמת השכרות עולה בהתאם לכמות האלכוהול הנצרכת. בממוצע, האלכוהול מתחיל לתת את אותותיו כעשרים דקות לאחר צריכתו. השפעת האלכוהול אינה אחידה, ומשתנה על פי מספר גורמים.

קנצלר גרמניה

קנצלר גרמניה

ראש הממשלה בגרמניה נקרא באופן מסורתי קַנְצְלֶר. בין השנים 1871 ל-1945 המשרה נקראה רייכסקנצלר, אך אחרי מלחמת העולם השנייה גרמניה הפכה לרפובליקה פדרלית, ועל כן שונה שם המשרה, ומאז ועד היום שמה הוא בונדסקנצלר. הקאנצלר הוא המנהל והמוביל של הקבינט של גרמניה.

אנגלה מרקל

אנגלה מרקל

אנגלה דורותיאה מרקל היא פוליטיקאית גרמנייה, שכיהנה כקנצלרית גרמניה השמינית בין השנים 2005–2021. בעבר עמדה בראש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית (CDU).

סאן (עיתון בריטי)

סאן (עיתון בריטי)

הסאן הוא צהובון יומי בריטי בבעלות תאגיד התקשורת ניוז קורפ, הנמצא בבעלות איל התקשורת רופרט מרדוק. בשיאו, בשנות ה-80 של המאה ה-20, הוא היה העיתון הנפוץ ביותר בממלכה המאוחדת עם מכירת של כ-4 מיליון עותקים ביום. בשנת 2018 עקף אותו בתפצתו החינמון "מטרו". נכון ל-2021 תפוצתו כמיליון עותקים ביום.

גרמניה

גרמניה

הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשווייץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד. נהרות הריין, האלבה והדנובה חוצים את שטחה, דבר שהקנה לה לאורך ההיסטוריה מעמד של מרכז כלכלי, מסחרי ותרבותי ביבשת כולה.

חוק הגנת הפרטיות רואה כפגיעה בפרטיות "צילום אדם כשהוא ברשות היחיד" וכן "פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו". החוק קובע "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו", ובכך מגביל את פעולתם של צלמי פפראצי בישראל. יחד עם זאת, רואה החוק כהגנה טובה מפני תביעה העוסקת בפגיעה בפרטיות אם "בפגיעה היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין, ובלבד שאם הייתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב".