הורידו את כלי העזר שלנו

קברדינית

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
קברדינית
Къэбэрдейбзэ
מדינות רוסיה, טורקיה, ירדן, סוריה, גרמניה וארצות הברית
אזורים קברדינו-בלקריה וקאראצ'אי-צ'רקסיה
דוברים כ־1,012,000
כתב משנת 1923 אלפבית לטיני,
משנת 1936 אלפבית קירילי
משפחה

קווקזית

צפונית
צפון-מערבית
פרוטו-צ'רקסית
קברדינית
לאום קברדינים
מוסד אין
קוד שפה kbd עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 kbd עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 kbd עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קברדיניתאדיגית: Къэбэртайбзэ "קברתאיבזה", בקברדינית: Къэбэрдейбзэ "קברדיבזה") המכונה גם צ'רקסית מזרחית היא ניב השפה הצ'רקסית המדובר בעיקר ברפובליקת קברדינו-בלקריה שברוסיה, משתייכת תחת הגדרה זאת למשפחת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות.

השפה מדוברת על ידי 520,000 תושבים ברוסיה, חלק גדול מזה ברפובליקת קברדינו-בלקריה, וכן ישנם גם דוברים החיים בטורקיה.

גלה עוד נושאים הקשורים לקברדינית

אדיגית

אדיגית

אדיגית או צ'רקסית מערבית (КӀахыбзэ) הידועה בישראל גם בשם צ'רקסית. פרט לצ'רקסים החיים בישראל, היא השפה המדוברת ברפובליקת אדיגיה שבפדרציה הרוסית, שם היא גם השפה הרשמית. האדיגית שייכת למשפחת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות, והיא קשורה ישירות לקברדינית המכונה גם צ'רקסית מזרחית.

צ'רקסית

צ'רקסית

צֶ'רְקֶסִית היא שפתם של הצ'רקסים והיא שייכת למשפחת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות. ישנם שני ניבים עיקריים של צ'רקסית, אדיגית המכונה גם צ'רקסית מערבית המדוברת על ידי כ-500,000 אנשים בעולם, וקברדינית המכונה גם צ'רקסית מזרחית המדוברת על ידי כ-1,000,000 אנשים בעולם. לפעמים משתמשים במילה צ'רקסית כשם כולל לכל השפות הקווקזיות צפון-מערביות כולל אבזית ואבחזית. הצ'רקסים בישראל דוברים בניב אדיגית.

קברדינו-בלקריה

קברדינו-בלקריה

רפובליקת קברדינו-בלקריה היא רפובליקה השוכנת בדרום הפדרציה הרוסית, באזור הקווקז.

שפות קווקזיות צפון-מערביות

שפות קווקזיות צפון-מערביות

השפות הקווקזיות הצפון-מערביות, הן קבוצה של שפות המדוברות באזור הקווקז, ובעיקר בשלוש רפובליקות אוטונומיות בפדרציה הרוסית - אדיגיה, קברדינו-בלקריה, קאראצ'אי-צ'רקסיה), בשטח המריבה של אבחזיה ובטורקיה, עם קהילות קטנות פזורות בכל רחבי המזרח התיכון.

רוסיה

רוסיה

הפדרציה הרוסית, שמה העכשווי של רוסיה (Россия), היא מדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה. זוהי המדינה הגדולה בעולם לפי שטח, המשתרעת על פני 17,125,191 קמ"ר, ומקיפה שמינית משטח היבשה של כדור הארץ. היא משתרעת על פני אחד-עשר אזורי זמן וגובלת בשש-עשרה מדינות ריבוניות, יותר מכל מדינה בעולם. זוהי המדינה התשיעית באוכלוסייתה והמדינה המאוכלסת ביותר באירופה, עם אוכלוסייה של 145.5 מיליון תושבים. בירת המדינה והעיר הגדולה ביותר בה היא מוסקבה. סנקט פטרבורג היא המרכז התרבותי של רוסיה והעיר השנייה בגודלה. אזורים עירוניים מרכזיים נוספים כוללים את נובוסיבירסק, יקטרינבורג, ניז'ני נובגורוד וקאזאן.

טורקיה

טורקיה

טוּרְקִיָּה, או בשמה הרשמי הרפובליקה הטורקית, היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה. טורקיה גובלת בדרום בים התיכון, בסוריה ובעיראק, במערב בים האגאי, בצפון-מערב ביוון ובבולגריה, בצפון בים השחור, בצפון-מזרח בגאורגיה ובמזרח בארמניה, באזרבייג'ן ובאיראן. שפתה הרשמית היא הטורקית.

הגיית השפה וכתיבתה

לקברדינית כ-48 עיצורים פונמיים, דבר ההופך אותה לבעלת הכי מעט עיצורים בקבוצת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות. השפה איבדה עיצורים רבים שהיו קיימים בפרוטו-צ'רקסית לעומת השפה האדיגית ששמרה את רובם. העיצורים /ʃʷʼ ʂ ʐ ʂʷ ʐʷ/ שהיו בפרוטו-צ'רקסית וקיימים באדיגית הפכו בקברדינית ל-/f v fʼ ɕ ʑ/. לשפה, כאדיגית, יש מעט תנועות פונמיות.

פונמות בקברדינית
סדקי לועי ענבלי וילוני חכי מכתשי
־חכי
בתר־
מכתשי
מכתשי שפתי
שִנִּי)
אפי n m
סותם ʔ qʼ ɡ kʼ kʲʼ d tʼ b pʼ
ʔʷ ʼ ɡʷ ʼ
מחוכך ʷ ʤ ʧʼ ʣ ʦʼ
חוכך
(צדי)
ħ ʁʷ χʷ ɣ xʷ ʑ ɕʼ ʒ ʃ z s v fʼ
ɮ ɬʼ
מקורב
(צדי)
w j
l
רוטט r

שחור - סטנדרט
* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט
* פונמות הקשורות בניבים שונים

А а
[aː]
Э э
[a]
Б б
[b]
В в
[v]
Г г
[ɣ]
Гу гу
[ɡʷ]
Гъ гъ
[ʁ]
Гъу гъу
[ʁʷ]
Д д
[d]
Дж дж
[ʤ]
Дз дз
[ʣ]
Е е
[ja/aj/e]
Ё ё
[jo]
Ж ж
[ʒ]
Жь жь
[ʑ]
З з
[z]
И и
[jə/i]
Й й
[j]
К к
[k]
Ку ку
[kʷ]
Къ къ
[q]
Къу къу
[qʷ]
Кхъ кхъ
[qχ]
Кхъу кхъу
[qχʷ]
КI кI
[ʧʼ/kʼ]
КIу кIу
[kʷʼ]
Л л
[l/ɮ]
Лъ лъ
[ɬ]
ЛI лI
[ɬʼ]
М м
[m]
Н н
[n]
О о
[o/wa]
П п
[p]
ПI пI
[pʼ]
Р р
[r]
С с
[s]
Т т
[t]
ТI тI
[tʼ]
У у
[w/u]
Ф ф
[f]
ФӀ фӀ
[fʼ]
Ч ч
[ʧ]
ЧI чI
[ʧʼ]
Ш ш
[ʃ]
Щ щ
[ɕ]
ЩI ЩI
[ɕʼ]
Ъ ъ
[ˠ]
Ы ы
[ə]
Ь ь
[ʲ]
Х х
[x]
Ху ху
[xʷ]
Хъ хъ
[χ]
Хъу хъу
[χʷ]
Хь хь
[ħ]
Ц ц
[ʦ]
ЦI цI
[ʦʼ]
Ю ю
[ju]
Я я
[jaː]
I
[ʔ]

[ʔʷ]

גלה עוד נושאים הקשורים להגיית השפה וכתיבתה

אדיגית

אדיגית

אדיגית או צ'רקסית מערבית (КӀахыбзэ) הידועה בישראל גם בשם צ'רקסית. פרט לצ'רקסים החיים בישראל, היא השפה המדוברת ברפובליקת אדיגיה שבפדרציה הרוסית, שם היא גם השפה הרשמית. האדיגית שייכת למשפחת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות, והיא קשורה ישירות לקברדינית המכונה גם צ'רקסית מזרחית.

עיצורים סדקיים

עיצורים סדקיים

עיצורים סדקיים (Glottal) הם עיצורים הנהגים ב"סדק הקול" (glottis), המוכר יותר בשם מיתרי הקול. אופן חיתוכם של הסדקיים מתייחס למרחק בין מיתרי הקול ולאופן בו זרם האוויר נחסם ביניהם. במהלך הפקת הסדקיים הסותמים מיתרי הקול נסגרים במהירות וגורמים לחסימה מלאה במעבר זרם האוויר דרכם, ובהפקת הסדקים החוככים המרחק בין מיתרי הקול מצטמצם לזמן קצר וגורם לחסימה חלקית במעבר זרם האוויר.

עיצורים לועיים

עיצורים לועיים

עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון. העיצורים האלה קיימים בשפות מעטות בלבד, אם כי הם נפוצים באחת השפות המדוברות ביותר בעולם - ערבית. העיצורים הלועיים היו נפוצים בעבר גם בעברית וכן בשאר שפות שמיות רבות אחרות, אולם חלקן איבדו אותם במשך הזמן.

עיצורים ענבליים

עיצורים ענבליים

עיצורים ענבליים נהגים באמצעות הענבל, הלשונית הנמצאת בקצה הווילון, בפתח הלוע. בעת הגיית עיצור ענבלי, הענבל מתקרב או נצמד לחך הרך. ישנם ענבליים שבהגייתם הענבל רוטט על־גבי החך הרך. בפונולוגיה מקובל לשייך את העיצורים הענבליים לקבוצת העיצורים האחוריים.

עיצורים וילוניים

עיצורים וילוניים

עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון. בעברית כיום העיצורים הוילוניים מיוצגים באותיות ג, כּ דגושה, הנהגית כיום באותה צורה כמו ק). כמו כן במילים שאולות מן הלועזית כמו נג במשחק הפינג פונג, בו הנון וילונית.

עיצורים בתר-מכתשיים

עיצורים בתר-מכתשיים

עיצורים בָּתַר-מכתשיים (postalveolar) הם עיצורים הנחתכים באזור שבין המכתש ובין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון מכונסת לצורת כיפה או מעגל.

עיצורים מכתשיים

עיצורים מכתשיים

עיצורים מכתשיים (Alveolar) הם עיצורים הנחתכים בין קדמת, קצה או צד הלשון לבין המכתש או סביבתו. בעברית העכשווית האותיות ד, ז, ט, ל, נ, ס, צ, ת - מייצגים קול עיצור מכתשי כמפורט בהמשך.

עיצורים שפתיים

עיצורים שפתיים

עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר. העיצורים השפתיים מתחלקים לארבע/חמש קבוצות: דו־שפתיים, לשוניים־שפתיים, שפתיים־שיניים, שיניים־שפתיים ווילוניים משופתתים.

עיצורים אפיים

עיצורים אפיים

עיצורים אפיים הם עיצורים סותמים אפיים בניגוד לסותמים הפומיים, כלומר בעיצורים האפיים האוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה אף שחלל הפה עדיין משמש כתיבת תהודה עבור צליל העיצור.

עיצורים סותמים

עיצורים סותמים

עיצורים סותמים או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.

עיצורים מחוככים

עיצורים מחוככים

עיצורים מחוּכָּכים הם עיצורים המופקים באמצעות חסימת זרם האוויר בחלל הפה, ושחרורו האיטי תוך הפקת צליל חיכוך, אלו הם למעשה שני עיצורים הנהגים כעיצור אחד כאשר הראשון סותם והשני חוכך.

עיצורים חוככים

עיצורים חוככים

עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה. זרם אוויר זה יוצר צליל של "חיכוך". משפחת העיצורים החוככים מחולקת לעיצורים שורקים ועיצורים בלתי שורקים. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, העיצור הימני הוא קולי והשמאלי אטום.

מקור: "קברדינית", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2022, December 19th), https://he.wikipedia.org/wiki/קברדינית.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.