הורידו את כלי העזר שלנו

קולנוע סמדר

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
קולנוע סמדר
קולנוע סמדר - ירושלים 1.jpg
מידע כללי
סוג בית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 1928
סגנון אדריכלי אר דקו עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°45′54″N 35°13′20″E / 31.765027°N 35.222104°E / 31.765027; 35.222104
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
קולנוע סמדר
קולנוע סמדר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קולנוע לב סמדר הוא הוותיק בבתי הקולנוע בירושלים שעודנו פעיל, כיום תחת רשת בתי הקולנוע לב.

המבנה, המצוי ברחוב לויד ג'ורג' 4 בעמק רפאים, בירושלים, נבנה על ידי גוטלוב בוירלה (Bäuerle) הבן, בסמוך לבית משפחתו - בית בוירלה, בשנת 1928. המבנה, בשונה מיתר מבני השכונה מאותה עת, נבנה מלבני סיליקט לבנות, בסגנון אר דקו, בדומה לבתי תל אביב מאותה עת. בבית הקולנוע פועל גם בית קפה. בשער הכניסה למבנה מצויים שני פנסי אר דקו ייחודיים.

גלה עוד נושאים הקשורים לקולנוע סמדר

בית קולנוע

בית קולנוע

בית קולנוע הוא מקום, בדרך כלל מבנה, המשמש להקרנת סרטי קולנוע. בתי הקולנוע הם לרוב עסק מסחרי, הצפייה בסרט כרוכה לרוב בתשלום ונחשבת לבילוי.

ירושלים

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר הגדולה ביותר בישראל בגודל האוכלוסייה. נכון ל-2023, מתגוררים בה כ-980 אלף תושבים. בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא, בית ראש הממשלה, המטה הארצי של המשטרה ורוב משרדי הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון וים המלח, ברום של 570 עד 857 מטר מעל פני הים.

לב (רשת בתי קולנוע)

לב (רשת בתי קולנוע)

לב היא רשת בתי קולנוע והפצת סרטים ישראלית.

עמק רפאים

עמק רפאים

עמק רפאים הוא תא שטח גאוגרפי בדרום ירושלים, המשתפל לעבר ערוץ נחל רפאים, אחד מיובליו של נחל שורק. כיום מהווה אזור העמק חלק מן המבנה האורבני של העיר, ומאוכלס בשכונות מגורים אחדות.

בית בוירלה

בית בוירלה

בית בוירלה הוא בניין טמפלרי הממוקם במושבה הגרמנית בירושלים, ברחוב לויד ג'ורג' 6.

אר דקו

אר דקו

אר דקו, המכונה לעיתים גם דקו, הוא סגנון בתחומי אמנות חזותית, אדריכלות ועיצוב שהופיע לראשונה בצרפת בתקופה שלפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הסגנון השפיע על עיצוב מבנים, רהיטים, תכשיטים, אופנה, מכוניות, בתי קולנוע, רכבות, אוניות אוקייניות וחפצים יומיומיים כמו מכשירי רדיו ושואבי אבק. הוא זכה לשמו בתערוכה הבינלאומית לאמנויות דקורטיביות ותעשייתיות מודרניות שהתקיימה בפריז ב-1925.

בית קפה

בית קפה

בית קפה הוא מקום הסעדה שבו מגישים בעיקר קפה, תה, מאפים וגם מאכלים קלים, ומכאן שמו. ישנם בתי קפה המתמקדים רק במשקאות ובאוכל קל, וישנם בתי קפה הדומים למסעדות, ומציעים מגוון מאכלים חמים, ולפעמים גם אלכוהול.

היסטוריה

בוירלה החליט לבנות את המקום בחצר ביתו, במושבה הגרמנית, ב-1928. הוא הצליח לעקוף את החוק המנדטורי שחייב בנייה באבן ירושלמית, על ידי חיקוי זול מסיליקט. נראה שהוא זכה להעלמת עין של הרשויות עקב העובדה שהוא היה פופולרי בקרב חיילי המנדט הבריטי, ונסגר לעיתים קרובות להקרנות פרטיות. במקור נקרא המקום קולנוע אוריינט.

בוירלה שיפץ את המקום ב-1934, בציפייה לקהל יהודי שיגדוש את המקום. העיתוי לא היה יכול להיות גרוע יותר, שכן מיד בגמר השיפוץ הכריזה גרמניה הנאצית חרם על כל העסקים היהודים שבארצה, והעולם היהודי, כולל היישוב בארץ ישראל, הכריז על חרם נגדי נגד כל דבר גרמני. בוירלה סבל קשות מהחרם, והתמודד עם האשמות קשות ששיאם היה בכינויו על ידי מתחריו (קולנוע ציון, קולנוע אדיסון וקולנוע עדן) כ-"סוכן של היטלר". בוירלה זעם על הוצאת הדיבה, שכן הוא התנגד לאידאולוגיה הנאצית. הוא איים בתביעת דיבה נגדם, ואלו חזרו בהם מהאשמות. בוירלה אכן התנגד לנאציזם, סירב להקרין סרטי תעמולה שלהם, ואף סירב להניף את דגל צלב הקרס על חזית המקום. לכן הוא סבל מחרם אף משכניו הטמפלרים, שסרו למרות השלוחה של המפלגה הנאצית בארץ ישראל.

כעבור שנה, בגלל הפסדיו הרבים, נאלץ למכור את הקולנוע ליהודי בשם איתן בלקינד, וזה מיתג מחדש את הקולנוע תחת השם אפרת. הקהילה הטמפלרית רתחה מזעם על המעשה. לודוויג בוכהלטר, ראש הסניף הירושלמי של המפלגה הנאצית, שלח לבוירלה מכתב מלא באיומים, שנחתם ב-"הייל היטלר!". בוכהלטר ידע שהמכתב עלול להצית סערה ביישוב אם יתפרסם, ולכן הוסיף בנ"ב: "אנו מבקשים להתייחס למכתב זה כסודי, ולדאוג לכך שלא יגיע לידיים יהודיות". בוירלה לא התכוון להתקפל, אך בסופו של דבר לא עמד בלחץ הכבד. כעבור שלושה חודשים נסגר קולנוע "אפרת" וחזר לידיו של בוירלה, וזה המשיך להפעילו בצורה מקרטעת בתקווה שיגיעו רווחים בהמשך. תקוותו נתבדתה כשפרצה מלחמת העולם השנייה. הוא גורש יחד עם כל נתיני האויב לשרונה, והמקום הוחרם, בוירלה גורש אחרי המלחמה לאוסטרליה, וכל נסיונותיו להחזיר אליו את רכושו עלו בתוהו. אחרי הקמת מדינת ישראל הוא ניסה שוב באמצעות עורך דינו, ד"ר מרדכי בוקסבוים, אך גם הוא נכשל.

בדצמבר 1936 חזר הקולנוע לשמו קולנוע אוריינט. פרדיננד שטקלף מיתג מחדש את הקולנוע בשם ריג'נט וניהל אותו עד 1948. עד 1946 הקולנוע היה בבעלות משותפת של ווילאם (ביל) ת'ורוגוד ושל פרדיננד שטקלף.[1]

עם הקמת המדינה התארגנו ארבעה חיילים משוחררים והקימו קואופרטיב להפעלת בית הקולנוע. הם הכריזו על תחרות למציאת שם חדש לקולנוע שהפרס הראשון עליה הוא כניסה חינם למשך שנה. בתחרות זכתה נערה אלמונית בת 14, שהציעה את השם סמדר. ברבות הימים ויתרו שלושה מהשותפים על חלקם בשותפות, והשותפים שנותרו היו דוד ולאה ביטרן ואריה צ'צ'יק. בשלב מאוחר יותר קנה צ'צ'יק את חלקם של דוד ולאה, והפך לבעלים הבלעדי. אריה צ'צ'יק שימש בתפקיד מוכר הכרטיסים, ואז היה ממשיך בריצה לפתח האולם כדי לקרוע אותם, ואז רץ לחדר ההקרנה כדי להקרין, וזה היה תפקידו במשך כעשרים וחמש שנה עד לפרישתו ב-1973. גם אשתו השתתפה בעסק כמוכרת מזון, ובנות המשפחה היו מנקות את האולם. החל מאמצע שנות ה-90 פועל בית הקולנוע במסגרת רשת בתי הקולנוע "לב".

באפריל 2008 נערכו אירועים מיוחדים לציון 80 שנה לפעילותו של בית הקולנוע. בין השאר, הוקרן סרט לזכרו של מנהל בית הקולנוע אריה צ'צ'יק, וכן נערכו דיונים בשיתוף אנשי רוח, בהם עמנואל הלפרין, מיכאל דק, חיים גורי, חנוך ברטוב, חיים בנאי ושמחה סיאני.

באוגוסט 2009 פורסם כי לאחר 81 שנות פעילות, מוצע מבנה הקולנוע למכירה וייתכן שייסגר, בעקבות סכסוך בענייני ירושה שפרץ בין שתי האחיות המחזיקות במבנה, נאוה צ'צ'יק ושרה חריש (בנותיו של אריה צ'צ'יק).[2] במקביל פורסמה יוזמת צופים לרכישת בית הקולנוע.[3] לאחר מאבק של תושבי השכונה ושל תנועת התעוררות בירושלים, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קבעה כי קולנוע סמדר יוכנס לרשימת השימור וכי לא תאושר בו בניה עד להכנת תוכנית האב של המושבות.

בדצמבר 2016 פורסם כי קולנוע סמדר ייסגר סופית ב-31 בדצמבר 2016, לאחר 88 שנות פעילות כתוצאה מאי הסכמה בין הנהלת הקולנוע לבעלי הנכס על סכום ההשקעה בשיפוצים שחייב בהם המבנה,[4] אולם שבוע לפני התאריך הנקוב הוארכה פעילותו באופן זמני עד לחודש מאי בתקווה שיימצא פתרון קבע עד אז.[5] במרץ 2017 פורסם כי בית הקולנוע ימשיך לפעול, לאחר שבתיווך לשכת סגן ראש העיר עופר ברקוביץ' הגיעו רשת בתי הקולנוע לב ונציג בעל הנכס להסכם הפעלה לעשור הקרוב.[6]

בשנת 2019, חזר הסכסוך בין שתי בנותיו של צ'צ'יק לכותרות העיתונות המקומית.[7]

בתחילת שנת 2020 הופסקו ההקרנות בבית הקולנוע בגלל משבר הקורונה. במחצית שנת 2021, עם שוך המשבר, הסתבר כי הקולנוע הוותיק הצליח לשרוד, וההקרנות באולם, חודשו.

עוגת סמדר

בבית הקפה של בית הקולנוע הוגשה עוגת ריבה בשם: עוגת סמדר שנעשתה מפורסמת ברחבי ירושלים.

גלה עוד נושאים הקשורים להיסטוריה

אבן ירושלמית

אבן ירושלמית

אבן ירושלמית הוא כינוי לסגנון של חיפוי אבן שנראה כמו בנייה מסורתית של מבנים בירושלים העתיקה והמנדטורית ובערים מסביבה כדוגמת חברון, יריחו ורמאללה. הביטוי רווח במדינת ישראל באזורים שמחוץ לירושלים ונעשה בו שימוש מסוים גם בחו"ל.

סיליקט

סיליקט

בכימיה, סיליקט הוא תרכובת הכוללת אניון שבמרכזו אטום צורן אחד או יותר המוקף בליגנדים שמטענם החשמלי שלילי. הגדרה זו רחבה מספיק על מנת לכלול סוגי תרכובות כמו הקסאפלואורסיליקט ("פלוּאוֹסיליקט"), -2[SiF6]‏, אך בסוגי הסיליקטים הנפוצים ביותר חמצן משמש כליגנד. המטען החשמלי של אניוני הסיליקט הוא שלילי ולכן חייב לבוא פיצוי בעזרת קטיונים אחרים על מנת ליצור תרכובת נטולת מטען חשמל.

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי חבר הלאומים בוועידת סן רמו 1920, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודי ולהבטיח הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט. הבריטים שלטו בארץ ישראל מקיץ 1917 ועד חודש מאי 1948."שלטון המנדט" הוא כינוי מקוצר לתקופת שלטון בריטניה בארץ ישראל, שהחל מתוקף המנדט שקיבלה מחבר הלאומים. "ממשלת המנדט" היא הממשלה הבריטית שפעלה בארץ מתוקף המנדט שקיבלה מחבר הלאומים, משנת 1923. "תקופת המנדט" היא התקופה שמכניסת הצבא הבריטי לארץ ישראל בקיץ 1917, ועד לסיום המנדט בחצות הלילה שבין 14 ו-15 במאי 1948. שטח המנדט מנהר הירדן ועד לים התיכון הוא 25,585.3 קילומטרים רבועים. פלשתינה (א"י) הוא השם הרשמי בעברית של הישות המדינית שהייתה בארץ ישראל המערבית תחת שלטון המנדט.

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945. בתקופה זאת הונהגה בגרמניה דיקטטורה, על ידי המפלגה הנאצית בראשות אדולף היטלר. שם המדינה בתקופה ההיא כפי שהיה בשימוש על ידי הנאצים היה "האימפריה הגרמנית הגדולה".

התעמולה הנאצית

התעמולה הנאצית

התעמולה הנאצית הייתה חלק מרכזי מפעולותיה של המפלגה הנאצית בדרכה לרכוש את אהדתם של המונים בגרמניה ומחוצה לה. ובהיותה כזאת, היא נכחה באופן בולט בחיי היומיום ברייך השלישי. תעמולה זו הייתה חובקת כל. היא כללה שימוש באמצעים טכנולוגיים חדישים לזמנם - הרדיו והקולנוע, כמו גם בעצרות המונים, בדגלים ובסמלים, ליצירת שפה חזותית ורעיונית ייחודית לנאציזם, שמטרתה - השלטת אורח המחשבה הנציונל-סוציאליסטי על כל הכפופים למרוּת הרייך השלישי, בכל היבט של חייהם.

המפלגה הנאצית

המפלגה הנאצית

המפלגה הנאצית, או בשמה המלא: מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית, הייתה תנועה פוליטית ימנית-קיצונית, שפעלה בגרמניה במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, והונהגה במשך רוב שנות קיומה בידי אדולף היטלר עד להתאבדותו. למפלגה הייתה משנה סדורה, שעיקריה נאציזם, לאומנות פאן-גרמנית, גזענות בדגש על אנטישמיות, אנטי-ליברליזם, אנטי-דמוקרטיה ואנטי-קומוניזם. בתחילה, התמקדה האסטרטגיה הפוליטית של המפלגה ברטוריקה אנטי-בורגנית ואנטי-קפיטליסטית, אם כי היבטים אלו הופחתו בשנות ה-30 על מנת לזכות בתמיכתם של הגופים התעשייתיים, ולאחר מכן התמקדה האסטרטגיה של המפלגה באנטישמיות ובאנטי-מרקסיזם.

איתן בלקינד

איתן בלקינד

איתן בלקינד היה מחברי מחתרת ניל"י, פעיל ציבור בראשון לציון, חבר מחתרת אצ"ל ופעיל בתנועת החרות.

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי עולמי, שנמשך בין השנים 1939–1945. המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, מלחמת העולם השנייה הקיפה כמעט את כל העולם, כללה את גיוסם של מאות מיליוני בני אדם והובילה לכ-64.5 מיליון אבידות בנפש, יותר מבכל מלחמה אחרת. כמעט כל מדינות העולם השתתפו במלחמה בצורה ישירה או עקיפה. המלחמה התחוללה באזורים נרחבים על פני כדור הארץ, יותר מבכל מלחמה אחרת: בסין, דרום-מזרח אסיה, המזרח התיכון, צפון ומרכז אפריקה, במזרח אירופה, בסקנדינביה, במערב אירופה, באיי האוקיינוס השקט ואיי יפן וכן בים – באוקיינוסים האטלנטי, השקט וההודי, בים התיכון, השחור והצפוני ואף באוקיינוס הקרח הצפוני. לחימה עזה התנהלה גם במרחבים האוויריים השונים. במהלך המלחמה נעשה השימוש הראשון והיחיד בנשק גרעיני למטרות צבאיות – הפצצת הערים היפניות הירושימה ונגסאקי.

אוסטרליה

אוסטרליה

אוסטרליה, או הקהילייה של אוסטרליה היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, ששלוש מהן הן חלק מהיבשת עצמה. המדינות הן ניו סאות' ויילס, ויקטוריה, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית, אוסטרליה המערבית וטסמניה. הטריטוריות הן "הטריטוריה הצפונית", "טריטוריית מפרץ ג'רוויס" ו"טריטוריית הבירה האוסטרלית". אוסטרליה היא מונרכיה חוקתית, משתייכת לממלכות חבר העמים הבריטי והמלך צ'ארלס השלישי הוא ראש המדינה.

מרדכי בוקסבוים

מרדכי בוקסבוים

מרדכי בוקסבוים היה משפטן יהודי-הונגרי ואיש ציבור חרדי. היה מעוזריו של בלה קון בהונגריה, ולאחר עלייתו לארץ ישראל שימש יועץ משפטי של אגודת ישראל וסגן ראש עיריית ירושלים.

לב (רשת בתי קולנוע)

לב (רשת בתי קולנוע)

לב היא רשת בתי קולנוע והפצת סרטים ישראלית.

עמנואל הלפרין

עמנואל הלפרין

עמנואל הלפרין הוא עיתונאי, מנחה, עורך, מגיש טלוויזיה, מרצה ושחקן תיאטרון וטלוויזיה ישראלי.

גלריה

לקריאה נוספת

גלה עוד נושאים הקשורים ללקריאה נוספת

מקור: "קולנוע סמדר", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2022, February 1st), https://he.wikipedia.org/wiki/קולנוע_סמדר.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולנוע סמדר בוויקישיתוף
הערות שוליים
  1. ^ MARINA PARISINOU, מאמר על אודות ההסטוריה של בעלי קולנוע סמדר, ‏10 בדצמבר 2018
  2. ^ משה שטיינמץ, הכינו את הממחטות: לאחר 81 שנים מוצע קולנוע סמדר למכירה, באתר nrg‏, 2 באוגוסט 2009
  3. ^ ניר חסוןהקולנוע הזה שייך לצופים: יוזמה לרכוש את קולנוע סמדר, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2009
  4. ^ ניר חסוןאחרי 88 שנה, קולנוע סמדר בירושלים ייסגר בסוף החודש, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2016
  5. ^ יעל פרידסון, קולנוע סמדר לא ייסגר, בינתיים, באתר ynet, 26 בדצמבר 2016
  6. ^ לירן לוי, קולנוע לב סמדר בי-ם ניצל מסגירה, באתר ynet, 15 במרץ 2017
  7. ^ נופר רומי, "הסכסוך, התרמית והבלבול: הסיבוך הנדל"ני של הקולנוע המיתולוגי לב סמדר", mynet/ירושלים, 22.01.2019. https://jerusalem.mynet.co.il/real_estate/article/m_336379

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.