הורידו את כלי העזר שלנו

קלפים פתוחים

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
קלפים פתוחים
סמליל התוכנית
סמליל התוכנית
סמליל התוכנית
סוגה תוכנית אירוח
יוצרים הטלוויזיה החינוכית
בימוי שבתאי קמינר
נעה רוזנפלד (עוזרת במאי)
מנחים נתיב רובינזון
משתתפים ילדים ובני נוער
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית
מספר עונות 6
מספר פרקים 203
הפקה
מפיק שרי עמירם
אווה רוזטל
גלעד שנקר
מפיקים בפועל סגולה סימן-טוב
חברת הפקה האולפנים המאוחדים הרצליה
עורכים שרי עמירם
אתר צילומים אולפני הרצליה
צלמים איתי רזיאל
אורך פרק 20–50 דקות
שידור
רשת שידור הטלוויזיה החינוכית
תקופת שידור מקורית 19972001 (כ־4 שנים)

קלפים פתוחים היא תוכנית אירוח ישראלית לילדים ולבני נוער, בהנחיית נתיב רובינזון. היא שודרה מדי שבוע בטלוויזיה החינוכית בין השנים 19972001.

גלה עוד נושאים הקשורים לקלפים פתוחים

תוכנית אירוח

תוכנית אירוח

תוכנית אירוח היא תוכנית טלוויזיה או תוכנית רדיו, שבה מתארח אדם אחר על מנת לדון בנושאים שונים, אותם מעלה המנחה של תוכנית האירוח.

ישראל

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, במערב יבשת אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון. ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ביתו הלאומי וארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, והיא בעלת משטר מסוג דמוקרטיה פרלמנטרית.

מנחה (מקצוע)

מנחה (מקצוע)

מנחה או מגיש הוא אדם האחראי להנחיית תוכניות ברדיו, בטלוויזיה או להנחיית אירועים ציבוריים ופרטיים. המנחים נבחרים בדרך כלל בהתאם לאיכויות מסוימות שלהם. מנחי הטלוויזיה נבחרים גם על סמך המראה החיצוני שלהם.

נתיב רובינזון

נתיב רובינזון

נתיב רובינזון הוא מנחה טלוויזיה ושדרן רדיו ישראלי. הנחה תוכניות טלוויזיה בערוצים שונים ובסוגות מגוונות - מתוכניות טוק שואו, תוכניות קיץ, שעשועונים וחידונים, דרך תוכניות תרבות, קולנוע, ספורט וחדשות, ועד סרטי מסע שהוביל בישראל ומחוצה לה, תוכניות נוער, ותפקידי אורח בסדרות ובתוכניות אחרות.

הטלוויזיה החינוכית הישראלית

הטלוויזיה החינוכית הישראלית

הטלוויזיה החינוכית הישראלית, המוכרת גם בשם המקוצר "הטלוויזיה החינוכית" ובמותג "חינוכית", הייתה תחנת טלוויזיה ציבורית ובכלל הראשונה שפעלה בישראל החל משנת 1966. החינוכית היוותה יחידת סמך במשרד החינוך. במקור נועד הערוץ ללמד ילדים ובני נוער נושאים שונים, ונקראה בראשית דרכה "הטלוויזיה הלימודית", אולם שנים לאחר הקמתו החל הערוץ לשדר גם תכנים להעשרת מבוגרים. התחנה הייתה מזוהה גם בתור ערוץ 23.

מבנה התוכנית

התוכנית מיועדת לבני נוער, וגם רבים מיוצריה הם בני נוער (למשל, תחקירני התוכנית). בכל פרק מתכנס פאנל של מספר בני נוער מרחבי הארץ ומקבוצות שונות בציבור על מנת לדון בנושא מסוים, ובנוסף מגיעה לאולפן קבוצה של כמה עשרות בני נוער, המשתתפת כקהל בתוכנית ותפקידה לשאול את המרואיינים שאלות ולשוחח עימם. מנחה התוכנית מוביל את הפרק ומחבר בין חברי הפאנל לקהל, אשר עליהם לנהל שיח מתון ומכובד.

המשתתפים דנים בנושאים שונים המעסיקים ומעניינים בני נוער. בין הנושאים השונים שנידונו לאורך שנות התוכנית: אהבה, גיוס לצה"ל, אלימות, קשיים חברתיים, יחסי מין, עצמאות כלכלית, נשירה מהלימודים, כתות, עישון, קעקועים, שימוש בסמים, אלכוהוליזם והפרעות אכילה.

שם התוכנית נועד להצביע על על הפתיחות הנדרשת בשיח עם בני הנוער בנושאים השונים, חלקם שנויים במחלוקת, כאשר "הקלפים פתוחים".

גלה עוד נושאים הקשורים למבנה התוכנית

פאנל

פאנל

פאנל או פנל הוא קבוצת אנשים המתאספים במטרה לדבר על נושא או אירוע מסוים. לכל פאנל ישנו מנחה דיונים המחזיק מיקרופון או עומד על במה וישנו קהל צופים שיכול לשאול שאלות ולהעיר. המטרה של הפאנל היא להעלות את כמות הצופים של נושא או לענות על ציפיותיהם.

קהל

קהל

קהל הוא ציבור אנשים המתקבצים על מנת לצפות, להאזין או להשתתף בהתרחשות אמנותית, ספורטיבית, לימודית, מקצועית, חברתית או פוליטית. הקהל עשוי להימצא פיזית במקום האירוע, למשל באולם תיאטרון, אולם קונצרטים או מופע רוק, מגרש ספורט, הפגנה, קרנבל, כנסייה/בית כנסת/מקדש, ברחוב ועוד. מאידך הקהל עשוי להתקבץ וירטואלית, למשל קהל צופי תוכנית טלוויזיה, מאזיני רדיו או קוראי עיתון מסוים אינם מצויים יחדיו באותו מיקום, ולעיתים גם לא באותה עת.

אהבה

אהבה

אהבה היא קבוצה של רגשות וחוויות, הקשורות לתחושה של חיבה עזה או אחדות עמוקה או יצר מוכרח כלפי ישות כלשהי: אדם, בעל-חיים, חפץ, מקום ואף רעיון.

גיוס לצה"ל

גיוס לצה"ל

גיוס לצה"ל הוא התהליך של גיוס חובה של בני נוער בישראל שנמצאו מתאימים לשירות, לקראת שירותם. תהליך הגיוס מסתיים ביום החיול, כלומר ביום שבו מתחיל השירות בצה"ל.

אלימות

אלימות

אלימות היא שימוש בכוח פיזי על מנת לפגוע בקורבן. אלימות נתפסת, בדרך כלל, כשימוש בלתי חוקי בכוח. יש המרחיבים הגדרה זו וכוללים בה גם מגוון פעילויות מזיקות, הנעשות על ידי אדם אחד או יותר ופוגעות באחר או בחברה, בין אם פיזית, מילולית, חברתית, מינית או אחרת, תוך פגיעה או כוונה לפגוע בבני אדם, בעלי חיים, צומח, או חפץ דומם. לפעילות זו יש השפעות על הקורבנות, הן מבחינה נפשית, והן מבחינה הישגית, לאורך השנים. על פי הגישה המרחיבה מלבד אלימות פיזית ואלימות מינית ישנה גם אלימות מילולית, אלימות כלכלית, אלימות רגשית וכיוצא בזה.

חברה (סוציולוגיה)

חברה (סוציולוגיה)

בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, חברה היא קבוצת בני אדם המאוגדת על ידי פעילות משותפת אחת לכל הפחות. בעולם קיימות חברות רבות, הממויינות באופנים שונים. למעשה, כל צורת ארגון אנושית יוצרת מפגש על בסיס כלשהו בין בני אדם, ולכן יוצרת חברה מסוימת.

יחסי מין

יחסי מין

יחסי מין או משגל, הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין. ישנן סיבות רבות לקיום יחסי מין. שלוש הסיבות הנפוצות הן:למטרת רבייה. לשם ביסוסו והעמקתו של קשר רגשי וכביטוי של אהבה בין שותפים ליחסי מין. לשם הנאה.

עצמאות כלכלית

עצמאות כלכלית

עצמאות כלכלית היא מצב שבו ההכנסות הפאסיביות של אדם גבוהות מספיק כך שהן מכסות את הוצאות המחיה שלו, ללא צורך לעבוד או להיות תלוי באחרים.

נשירה מהלימודים

נשירה מהלימודים

נשירה מהלימודים היא עזיבת מערכת החינוך טרם השלמת מסלול הלימודים בה.

כת

כת

המונח כת תיאר בעבר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית נפרדת לגמרי מהדתות הגדולות או הוותיקות יותר, או נדחית על ידי הזרמים המרכזיים של הדתות הללו.[דרוש מקור] תיוג קבוצה דתית ככת מוביל לעיתים לאיסור על קיומה, לפגיעה בחבריה או להוקעת מנהיגי הכת או מאמיניה.

עישון

עישון

עישון היא שאיפה של עשן לפה או לדרכי הנשימה ולריאות מתוך סיגריה, סיגר, מקטרת, נרגילה, מאדה או באנג. החומר הנפוץ ביותר המשמש לעישון הוא טבק, אך עישון הוא גם אחת מדרכי הצריכה של סמים נוספים, כגון קנאביס. מבין הגורמים הניתנים למניעה, עישון סיגריות הוא הגורם הראשי למחלות קשות ולמוות, כגון: מחלות לב, סרטן, פגיעות בדרכי הנשימה, ועוד.

אלכוהוליזם

אלכוהוליזם

אלכוהוליזם הוא התמכרות לאלכוהול ומשקאות חריפים. אלכוהוליזם הרסני ביותר והוא גורם נזק רב למערכות הגוף והנפש. אלכוהוליזם מהווה סכנת חיים חמורה שעלולה להוביל למוות, בעיקר בשל מחלות כבד או כליות, דימום פנימי, התדרדרות מוחית, הרעלת אלכוהול, תאונות ואף התאבדות. בנוסף לפגיעה בריאותית ונפשית, אלכוהוליזם פוגע במעמד החברתי של המכור ויחסיו עם הסביבה.

שידור

משבצת השידור של התוכנית הייתה מדי שבוע, לרוב ביום רביעי או חמישי, בשעה 17:30. פרקי התוכנית זכו לרוב לנתוני רייטינג של כ-15 אחוזי צפייה.

פרק "נוער גאה"

ערך מורחב – בג"ץ קלפים פתוחים

אחד מפרקי התוכנית, "נוער גאה", עסק בזהות מינית. בפאנל התארחו שני צעירים הומוסקסואלים, צעיר ביסקסואל וצעירה לסבית (ובנוסף נכחה בקהל אם לבן הומוסקואל והשחקן חגי אייד שוחח עם הקהל). המשתתפים סיפרו את סיפורם האישי ודנו בסוגיות שונות הקשורות ללהט"ב כגון יחס החברה, יציאה מהארון, יחסיהם עם משפחותיהם והסביבה, קשיים, השקפת עולמם וכדומה. הפרק שובץ לשידור ביום 21 בנובמבר 1996 בערוץ חינוכית 2.[1]

שר החינוך באותה תקופה, זבולון המר (מפד"ל), הורה לעכב את שידור התוכנית בנימוק ששידור פרק כזה בטלוויזיה החינוכית יתפרש כמתן לגיטימציה להומוסקסואליות. בעקבות כך הגישו לב האגודה לזכויות האזרח, אגודת הלהט"ב וארגון קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית) עתירה נגד שר החינוך, הטלוויזיה החינוכית והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בדרישה לשדר את התוכנית. בעתירה נטען, כי פסילת התוכנית פוגעת בחופש הביטוי, מפלה הומואים ולסביות ומשדרת מסר שלילי כלפיהם. בפסק הדין, שניתן לאחר שנה וחצי, קבע בג"ץ פה אחד כי יש להתיר את שידור התוכנית כפי שתוכנן במקור, בערוץ בו תוכנן השידור, ללא התניה של השידור בשינויים וסייגים כפי שדרשו המשיבים.[1]

הפרק שודר, בשני חלקיו, ב-20 וב-27 בנובמבר 1997, וזכה לרייטינג של כ-90 אחוז.[2]

גלה עוד נושאים הקשורים לשידור

מדרוג (רייטינג)

מדרוג (רייטינג)

מדרוג הוא הערכה של אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת, וסידור תוכניות הטלוויזיה בסדר פופולריות יורד.

בג"ץ קלפים פתוחים

בג"ץ קלפים פתוחים

בג"ץ קלפים פתוחים הוא פסק דין שנתן בג"ץ ב-21 בספטמבר 1997, ובו התקבלה עתירתם של אגודת הלהט"ב, ארגון קל"ף והאגודה לזכויות האזרח בישראל נגד שר החינוך, התרבות והספורט, הטלוויזיה החינוכית הישראלית והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. העותרים ביקשו לבטל את האיסור שהטיל שר החינוך זבולון המר על שידור פרק של התוכנית "קלפים פתוחים" שעסק בנוער להט"ב ובזהות מינית.

הקהילה הגאה

הקהילה הגאה

הקהילה הגאה או קהילת הלהט"ב הוא מושג רחב, המאגד תחתיו לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים ואוכלוסיות נוספות כגון אינטרסקס, א-מיניים, ג'נדרקווירים וקבוצות נוספות החורגות מהתפיסה החברתית הכללית של מגדר ומיניות. לקהילה שייכים גם ארגונים ותתי תרבויות המאוחדים בתרבות משותפת ואמונה בזכויות פרט מסוימות. קהילות מסוג זה בדרך כלל מציינות את ערכי הגאווה, גיוון, ייחודיות ומיניות. פעילי זכויות להט"ב וסוציולוגים החוקרים את קהילת הלהט"ב מגדירים את תהליך בניית הקהילה כאמצעי מנע להומופוביה, הטרוסקסיזם, טרנספוביה, ביפוביה, קווירפוביה וכדרך להעצים את ביטחון הפרט על ידי חברה תומכת.

זהות מינית

זהות מינית

זהות מינית היא האופן שבו האינדיבידואל חושב על עצמו מבחינת המשיכות הרומנטיות או המיניות שלו. זהות מינית יכולה גם להתייחס לזהות הנטייה המינית, אשר משמעותה הזדהות האינדיבידואל על פי נטייה מינית או חוסר הזדהות עם נטייה מינית. זהות מינית והתנהגות מינית קשורים ביחס הדוק לנטייה מינית, אך נבדלים ממנה, מכיוון ש"זהות" מתייחסת לתפישה העצמית של הפרט, ו"התנהגות" מתייחסת לפעולות שמבצע הפרט, ו"נטייה מינית" מתייחסת למשיכות הרומנטיות או המיניות בפועל של הפרט.

הומוסקסואליות

הומוסקסואליות

בהקשר של מיניות האדם, הוֹמוֹסֶקסוּאליות פירושה משיכה מינית של אדם אל בני מגדרו. משיכה מינית של אשה אל אשה אחרת מכונה גם לֶסבִּיּוּת.

יציאה מהארון

יציאה מהארון

יציאה מהארון הוא ביטוי המתייחס לאנשים מהקהילה הגאה החושפים את זהותם המינית או המגדרית בפני אנשים אחרים. מכיוון שמדובר בנושא פרטי, יציאה מהארון מתוארת לרוב כתהליך פסיכולוגי או כמסע – היות שבתהליך משולבים אלמנטים של קבלת החלטות ולקיחת סיכונים; ביטוי אישי; תחושות טקס מעבר; זהות אישית; מעבר מדיכוי לאמנציפציה; ומבושה ותחושות סטיגמה לגאווה אישית. תהליך היציאה מהארון הוא תהליך מורכב של השלמה וקבלה עצמית, כמו גם יצירת הזדהות קהילתית קולקטיבית.[דרוש מקור: לגבי החלק הקהילתי]

זבולון המר

זבולון המר

זבולון המר היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

מפד"ל

מפד"ל

המפלגה הדתית-לאומית הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית. המפד"ל ייצגה את הציונות הדתית והציבור הדתי-לאומי. היא חרתה על דגלה את הציונות, יהדות, תורה, אהבת ישראל ובעשורים האחרונים גם את ארץ ישראל השלמה. היא שויכה לצד הימני של הקשת הפוליטית. עד המהפך ב-1977 ועליית הליכוד לשלטון הייתה המפד"ל מקורבת יותר לצד השמאלי של המפה, והצטרפה לרוב הממשלות בראשות מפא"י והמערך. המפד"ל הוקמה ב-1956 כאיחוד של מפלגות "המזרחי" ו"הפועל המזרחי" ובשנת 2008 התמזגה למפלגת הבית היהודי, מפלגה שהייתה אמורה לאגד מספר מפלגות ימין, אך האיחוד נכשל ועם פרישת שאר מרכיביה הפכו מוסדות המפד"ל למוסדות הבית היהודי, גוף שלא נרשם ברשם המפלגות. למעשה כיום המפד"ל בלבד נקראת הבית היהודי.

הטלוויזיה החינוכית הישראלית

הטלוויזיה החינוכית הישראלית

הטלוויזיה החינוכית הישראלית, המוכרת גם בשם המקוצר "הטלוויזיה החינוכית" ובמותג "חינוכית", הייתה תחנת טלוויזיה ציבורית ובכלל הראשונה שפעלה בישראל החל משנת 1966. החינוכית היוותה יחידת סמך במשרד החינוך. במקור נועד הערוץ ללמד ילדים ובני נוער נושאים שונים, ונקראה בראשית דרכה "הטלוויזיה הלימודית", אולם שנים לאחר הקמתו החל הערוץ לשדר גם תכנים להעשרת מבוגרים. התחנה הייתה מזוהה גם בתור ערוץ 23.

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו היא תאגיד סטטוטורי האחראי לקיום שידורי טלוויזיה ורדיו מסחריים בישראל, בתחנות טלוויזיה ארציות ובתחנות רדיו אזוריות, ועל הפיקוח עליהם. הרשות החלה לפעול ב-1 בספטמבר 1991. החל משנת 2008 הרשות השנייה אחראית גם על שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי לערוצים הציבוריים - עידן+.

חופש הביטוי

חופש הביטוי

חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום, הסרטה, וכל דרך תקשורת אחרת. "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי" עקרון חופש הביטוי הוא הרחבה של עקרון חופש הדיבור. חופש הביטוי נחשב למימוש של חופש הדעה והמצפון, שטעמם ניטל אם נשללת האפשרות לבטא אותם ולכן מהווה נדבך מהותי בחברה דמוקרטית.

אפליה

אפליה

אפליה היא מונח סוציולוגי המציין הבדלה בין קבוצות חברתיות שונות, קטגוריות חברתיות או פרטים שונים, הבדלה המעניקה לקבוצה, קטגוריה או פרט מסוימים יתרונות או חסרונות יחסיים בהתייחסות אליהם, מבלי שתהיה הצדקה עניינית לכך.

מקור: "קלפים פתוחים", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 16th), https://he.wikipedia.org/wiki/קלפים_פתוחים.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים
הערות שוליים
  1. ^ 1 2 נטע ידיד, יעל רימון ושוש צימרמן, מדיניות משרד החינוך בנושא הלהט"בי: בין "קלפים פתוחים" לבין חוזר מנכ"ל כנגד ההומופוביה, מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית 33, עמ' 212–213
  2. ^ סמדר שילוני, "זה היה פורץ דרך, לא סדום ועמורה": כך ניצל פרק על נוער גאה ב"קלפים פתוחים", באתר ynet, 2 במרץ 2023

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.