הורידו את כלי העזר שלנו

שמחה הולצברג

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
שמחה הולצברג
לידה 18 באפריל 1924
ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בפברואר 1994 (בגיל 69)
מחלף גלילות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 13 בפברואר 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (1976) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שמחה הולצברג והשר יעקב מרידור עם מנהיגי הנוצרים בלבנון, 1982
עם רבו - הרב אריה לוין
שלט הנצחה לשמחה הולצברג במשעול הולצברג בפת תקווה

יחיאל שמחה הולצברג (18 באפריל 192413 בפברואר 1994), שהיה ידוע בכינויו אבי הפצועים, היה חתן פרס ישראל לשנת 1976.

ביוגרפיה

קברו של שמחה הולצברג בבית הקברות סנהדריה בירושלים

הולצברג נולד כבן זקונים לשמואל וציפורה בוורשה, פולין. המשפחה הייתה חרדית וענייה ולהולצברג היו עוד אח למחצה ואחות גדולה. בשואה עבר עם משפחתו בגיל 13 לגטו ורשה. שם התפרנס ממסחר זעיר. בתשעה באב של שנת 1942 נשלחה משפחתו של הולצברג להשמדה בטרבלינקה. הולצברג אף השתתף במרד גטו ורשה ולאחר חיסול הגטו בשנת 1943 נלקח למחנה בודזין. בשנת 1945 שוחרר ממחנה הריכוז ברגן-בלזן בידי הצבא הבריטי, לאחר ששכל את כל משפחתו בשואה.

לאחר המלחמה שהה שנה בגרמניה בחוות הכשרה ובנוסף הצליח במסחר. בשנת 1946 נשא את מלה, ניצולת שואה גם היא.

לשניים נולד בנם הבכור שמואל, שנקרא על שם אביו של הולצברג. אשתו ובנו עלו לישראל ובשנת 1949 הצטרף הולצברג אליהם. בישראל נולד בנם השני, אפרים, כעבור כשנה. המשפחה השתקעה בבני ברק והולצברג השקיע את הכסף שהרוויח בגרמניה בעסקים, שנכשלו בחלקם. לאחר הגעתו ארצה החל לבקר בקביעות ניצולי שואה שאושפזו בבתי חולים לחולי נפש, דבר שעשה כבר בגרמניה.

עם השנים התפרנס מקנייה ומכירה של חפצי יודאיקה ויצירות אמנות. במשך שנים ניהל מאבק נגד התקרבות ישראל לגרמניה, במהלכו ארגן הפגנות ונעצר מספר פעמים. בספטמבר 1966 נעצר כאשר חילק ליד ביתו של נחום גולדמן בעת פגישה עם יו"ר הבונדסטאג, את שירו של יצחק קצנלסון, "אבוי לך, עם רוצחים"[1]. מעצרו ב-5 בנובמבר 1967 זכה לתשומת לב ציבורית, בעת שהפגין בתל אביב עם בנו כנגד ביקור ראש ממשלת גרמניה לודוויג ארהארד. במאבקו נגד נירמול היחסים עם גרמניה נעזר בעורך הדין דב שילנסקי, ניצול שואה בעצמו.

בסוף שנות ה-50 התגרשו בני הזוג הולצברג ואשתו היגרה לארצות הברית. בניו נשארו בחזקתו.

הולצברג פעל להנצחת השואה, הקים ספריות בנושא והוציא לאור את שיריו של משורר השואה יצחק קצנלסון. בין השאר תרם ספרים להקמת ספריה על השואה בישיבה בכפר הרא"ה[2].

הולצברג התקרב לרב אריה לוין, המכונה "אבי האסירים", ובהשפעתו החל לאחר מלחמת ששת הימים להקדיש את זמנו לחיילי צה"ל הפצועים, הנכים, אלמנות ויתומים, בהם תמך תמיכה נפשית וכלכלית[3]. הולצברג יצר קשר אישי עם חיילים רבים וביתו הפך במשך השנים מוקד לעליה לרגל לרבים. הוא אף השתתף בחתונותיהם של פצועים רבים שהחלימו. הולצברג כונה "אבי הפצועים".

הולצברג לקה בלבו ונפטר במהלך אזכרה להרוגי אוטובוס הדמים, שנערכה בצומת גלילות. נטמן בבית הקברות סנהדריה בסמוך לרבו – אריה לוין. הותיר אחריו שני בנים, שמואל ואפרים. לאחר פטירתו שבו בנו הבכור וגרושתו לישראל.

בהספד על הולצברג אמר ראש הממשלה בזמן ההוא, יצחק רבין:

שמחה חילק כל כך הרבה מליבו לאנשים אחרים – עד שלא נשאר לו בשביל עצמו ואתמול, מול עיניהן של משפחות שכולות ובחוג אוהביו, הנכים, עצם את עיניו. קשה מאוד היה להתחרות בשמחה באהבת הארץ, ועוד היה קשה, כמעט בלתי אפשרי, להתחרות בו באהבת האדם: האיש שהיה אוד מוצל מאש השואה, דאג דאגת-אמת למדינת ישראל, מקלטם של פליטי השואה ועשה הכל ובכל הלב, כדי שלא נשכח. השואה הנוראה ליוותה אותו כצל כל ימיו והייתה חומר הדלק שהזין את אהבתו למדינה, לפצועים, לנכים, למשפחות השכולות... בשמם של אלפים שזכו למילת עידוד ממנו בשעות הקשות ביותר לחייהם; בשמם של אלפים שיזכרו את השוקולדים המתוקים שלו ברגעים המרים ביותר; בשמם של כל הפצועים, הנכים, והמשפחות השכולות; בשמו של צה"ל ובשמה של מדינת ישראל – אני מצדיע לך שמחה.

גלה עוד נושאים הקשורים לביוגרפיה

ורשה

ורשה

ורשה או וארשא היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה. העיר ממוקמת על גדות נהר הוויסלה, כ־350 קילומטרים מחופי הים הבלטי בצפון ומהרי הקרפטים בדרום. מאז שנת 1596 העיר היא בירת פולין, על גילגוליה השונים.

פולין

פולין

רפובליקת פּוֹלִין היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה ובים הבלטי בצפון.

השואה

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945. פשעים אלו נחשבים עד היום לרצח העם הגדול בהיסטוריה האנושית. פשעים אלו בוצעו על ידי גרמניה הנאצית בהנהגתו של אדולף היטלר, חברי ותומכי הנאצים, עוזריהם, משתפי פעולה ושלטונות בעלי בריתה, כשתכליתם הייתה בהתחלה פגיעה במעמד היהודים וגזלת נכסיהם וזכויותיהם, ובהמשך, בעיצומה של המלחמה, השמדתם השיטתית של כל בני העם היהודי. מספר הנרצחים היהודים בשואה וכתוצאה ישירה ממנה נאמד בכשישה מיליון.

גטו ורשה

גטו ורשה

גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה. הגטו הוקם על ידי הנאצים ב-12 באוקטובר 1940 ובשיאו מנה כ-450,000 נפש. הגטו נחרב במאי 1943 בתום מרד גטו ורשה, שהיה הגדול מבין מרידות היהודים בתקופת השואה.

תשעה באב

תשעה באב

תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים. תענית זאת היא החמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש, ומתאבלים בה על אסונות שונים שאירעו לעם היהודי לאורך הדורות, בדגש על אסונות שהתחוללו סמוך ליום ט' באב. האירועים שהתחוללו, לפי המסורת, ביום זה, גרמו לגלות עם ישראל בתקופות שונות ולבסוף הובילו לגלות בת כאלפיים שנה.

טרבלינקה

טרבלינקה

טְרֶבְּלִינְקָה הוא אחד מבין שלושת מחנות ההשמדה הגדולים שהופעלו על ידי האס אס במסגרת מבצע ריינהרד להשמדת יהדות פולין. המחנה נמצא באזור מרוחק מיישוב אך בקרבה יחסית לעיר ורשה.

מרד גטו ורשה

מרד גטו ורשה

מרד גטו ורשה היה המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, והפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה. התקוממות הלוחמים היהודים בתוך גטו ורשה בפולין הכבושה הייתה ניסיון נואש למנוע מהנאצים לשלח את שארית אוכלוסיית הגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה, או לפחות למות תוך כדי לחימה.

מחנה ריכוז

מחנה ריכוז

מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי. לעיתים משמש מחנה הריכוז גם לעבודות כפייה, ובמקרים רבים - להשמדה של האסירים. במיוחד נודעו לשמצה מחנות ריכוז והשמדה של גרמניה הנאצית שהקים המשטר הנאצי, בגרמניה ובמדינות שכבשה במלחמת העולם השנייה וגם מחנות הריכוז הרומניים בטרנסניסטריה. על־פי ההערכות הקימו הנאצים 42,500 מחנות וגטאות לריכוז והשמדת יהודים.

ברגן-בלזן

ברגן-בלזן

בֶּרגֶן-בֶּלזֶן, הנקרא לפעמים רק בלזן, היה מחנה ריכוז גרמני בתקופת גרמניה הנאצית. המחנה מוקם בסקסוניה התחתונה, מדרום-מערב לעיירה ברגן, כ-45 קילומטרים צפונית להנובר.

גרמניה

גרמניה

הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשווייץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד. נהרות הריין, האלבה והדנובה חוצים את שטחה, דבר שהקנה לה לאורך ההיסטוריה מעמד של מרכז כלכלי, מסחרי ותרבותי ביבשת כולה.

העלייה ההמונית

העלייה ההמונית

העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. הייתה זו עליית פליטים ברובה - ניצולי השואה מאירופה והפליטים היהודים ממדינות ערב. עלייה זו הביאה לגידול עצום באוכלוסיית המדינה, כאשר תוך 18 חודשים בלבד הוכפלה האוכלוסייה מ-650,000 ל-1,300,000 תושבים. זהו שיעור גידול חסר תקדים בהשוואה לארצות קולטות הגירה.

הנצחה

רחוב שמחה הולצברג בהרצליה

מעוזיה סגל, נכה צה"ל, נפגש עם הולצברג במשך שנה ושמע ממנו את סיפור חייו. במשך חמש שנים הוא עיבד את חוויותיו של הולצברג לביוגרפיה בשם "שמחה בלב", שיצא לאור בשנת 2000, לאחר מותו של שמחה. לאחר מותו השירות הבולאי הפיק בול דואר לזכרו[4]. כמו כן, נקראו על שמו רחובות במספר ערים ברחבי הארץ ואף שכונה בראשון לציון[5]. בשנת 2007 הפיק הבמאי ילון גורביץ, שפגש את הולצברג לאחר פציעתו במלחמת לבנון הראשונה, את הסרט התיעודי "לתת" על הישרדותו של הולצברג בשואה. להכנת הסרט נעזר גורביץ במעוזיה סגל.

גלה עוד נושאים הקשורים להנצחה

הרצליה

הרצליה

הֶרְצְלִיָּה היא עיר חוף בשרון הדרומי, כ-10 קילומטר צפונית לתל אביב-יפו, על מישור החוף. גובהה נע בין 0 ל-66 מטר מעל פני הים. היא נוסדה כמושבה ב-23 בנובמבר 1924 ונקראת על שם בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל. העיר משתרעת מחוף הים מזרחה, גובלת בתל אביב, ברמת השרון, ברעננה, בכפר שמריהו וביישובי המועצות האזוריות דרום השרון וחוף השרון, ומכילה פני שטח מגוונים. כבר בשלב תכנונה המוקדם הוקצו בה אזורים מיוחדים לקיט, לחקלאות ולאזור עירוני. הרצליה הוכרזה כעיר בשנת 1960, והיא שייכת למחוז תל אביב. כמו כן, העיר חברה בארגון פורום ה-15.

מעוזיה סגל

מעוזיה סגל

מעוזיה סגל הוא עובד סוציאלי, מגשר, סופר, מתנדב ופעיל חברתי ופוליטי.

השירות הבולאי

השירות הבולאי

השירות הבולאי הוא הגוף האחראי על הנפקת בולי דואר, חותמות דואר ומעטפות היום הראשון ועל הבולאות בדואר ישראל ולפני כן ברשות הדואר. מקום מושבו היה שנים רבות בבית הדואר המרכזי ההיסטורי בשדרות ירושלים מספר 8 ביפו עד למעבר אל תל אביב.

בול דואר

בול דואר

בול דואר, או בקצרה בול, מצורף מכתב כדי להוכיח ששולח המכתב שילם לרשות הדואר המעבירה את המכתב. לרוב זהו נייר דק מלבני קטן שפאותיו משוננות המודבק על המעטפה. כחלק מתהליך המשלוח, פריט הדואר נחתם במטרה לבטל את ערך הבול וכך למנוע שימוש חוזר בו. הבול הוא הגרסה הפופולרית ביותר לדמי דואר המשולמים מראש, אך כיום רוב הדואר המשרדי מוחתם בחותמות מוסכמות או נשלח במעטפות שתמונת בול מודפסת עליהן. בשנים האחרונות, מכתבים נושאי בולים הופכים שכיחים פחות עקב התפתחותו של הדואר האלקטרוני והשימוש המתפתח במדבקות תשלום או במעטפות "מבויילות".

שמות רחובות בישראל

שמות רחובות בישראל

שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית. לאופן קביעת שמות הרחובות מאפיינים דומים בערים שונות בישראל. קיימים שמות רחובות ייחודיים ויוצאי דופן רבים.

מלחמת לבנון הראשונה

מלחמת לבנון הראשונה

מלחמת לבנון הראשונה התרחשה ברובה בשטח לבנון בין ישראל לסוריה וארגוני טרור פלסטיניים שישבו בלבנון, וביצעו פיגועים בישראל ובמדינות נוספות.

לקריאה נוספת

מקור: "שמחה הולצברג", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, March 19th), https://he.wikipedia.org/wiki/שמחה_הולצברג.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

קישורים חיצוניים
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמחה הולצברג בוויקישיתוף
הערות שוליים
  1. ^ שוטרים שמרו על בית גולדמן, דבר, 1 בספטמבר 1966
  2. ^ ספרית השואה - בכפר הרוא"ה, מעריב, 24 במאי 1964
  3. ^ מאמר מאת אפרים הולצברג
  4. ^ בול לזכרו.
  5. ^ "שכונת קרית שמחה: עליות של 50% ב-5 שנים". הארץ. נבדק ב-2023-02-23.

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.