שפות שמיות מזרחיות

אכדית היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי. שפה זו הייתה בשימוש במסופוטמיה בקרב האשורים והבבלים בין שנת 2500 לפני הספירה לשנת 100. גם בתקופה שהדיבור בה דעך, היא עדיין שימשה כשפה כתובה. בשיאה הייתה לינגואה פרנקה של המזרח הקדום. דוגמה לכך אפשר למצוא באוסף המסמכים הקדומים המכונה מכתבי אל-עמארנה, שחובר במאה ה-14 לפני הספירה. המסמכים כתובים באכדית אף-על-פי שנשלחו ממלכים דוברי שפות כנעניות אל מלך מצרים.

מֶסוֹפּוֹטַמְיָה או נהריים הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל. המונח "מסופוטמיה" משמש חוקרים גם ביחס לתקופה כרונולוגית של האנושות שבה האזור שגשג תחת שלטון שמי, לפני הכיבוש הפרסי בשנת 539 לפנה"ס.

טוּרְקִיָּה, או בשמה הרשמי הרפובליקה הטורקית, היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה. טורקיה גובלת בדרום בים התיכון, בסוריה ובעיראק, במערב בים האגאי, בצפון-מערב ביוון ובבולגריה, בצפון בים השחור, בצפון-מזרח בגאורגיה ובמזרח בארמניה, באזרבייג'ן ובאיראן. שפתה הרשמית היא הטורקית.

מצרים, המכונה כיום רפובליקת מִצְרַיִם הערבית או בתרגום לשפות זרות - הרפובליקה הערבית של מצרים היא ארץ בעלת היסטוריה של חמשת אלפי שנה והמדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה. מצרים שוכנת בפינה הצפונית־מזרחית של אפריקה, לחוף הים התיכון בצפון וים סוף במזרח. בצפון-מזרח גובלת בישראל וברצועת עזה, במערב בלוב ובדרום בסודאן. על אף שטחה הגדול, מרוכזת כמעט כל אוכלוסייתה בעמק הנילוס שנמצא במזרחהּ. זאת, משום ש־98% משטח מצרים הם מדבר שומם. גם בעמק הנילוס הפורה לא יורדים כמעט גשמים, ומקור המים העיקרי הוא נהר הנילוס, העובר לאורכו. נהר הנילוס יוצר דלתה בחלקו הצפוני, מקום השפך לים התיכון. בדלתה זו מרוכזים השטחים החקלאיים. רובם המכריע של המצרים הם מוסלמים, ושפתה הרשמית של המדינה היא הערבית. קיים בה מיעוט חשוב של נוצרים קופטים, צאצאים ישירים של המצרים הקדומים.

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, במערב יבשת אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון. ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ביתו הלאומי וארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, והיא בעלת משטר מסוג דמוקרטיה פרלמנטרית.

שנות ה-70 של המאה ה-20 היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

הרפובליקה הערבית הסורית, היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום. הרוב המכריע של תושבי סוריה הם מוסלמים.

אֶבְּלָה (Ebla), השוכנת בצפון-מערב סוריה של ימינו, ליד חלב, הייתה עיר-מדינה חשובה בשלהי האלף ה-3 לפנה"ס וכן בערך בין 1900 לפנה"ס ל-1650 לפנה"ס.

כתב יתדות הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט. סימני הכתב מורכבים מטביעות יתד העשוי ממקל שנלחץ על לוחות חומר ויצרו סימנים שונים המורכבים משילובים שונים של סימני יתדות. הלוחות נשרפו והוקשו ויצרו לוחות חרס. שיטת הכתב הייתה כתב הברתי שכל אות בו מציינת הברה שונה. כך, למשל, הסימן גל יכול לציין מילה שנהגית כך, אבל כחלק ממילה שימש כהברה שנקראת כך בתוך המילה.