תמר גלבץ

תמר גלבץ נולדה בתל אביב וגדלה בה ובהמשך בבאר שבע וחיפה. סבה וסבתה היו רופאים. סבה, שמעון גלבץ, היה רופא, פעיל ציוני ומראשי תנועת החלוץ ברוסיה. אביה, אביגדור גלבץ, היה מהנדס ריתוך, ודודה היה עיתונאי התיאטרון והבידור, ג. עיטור.

תמר גלבץ שירתה בצה"ל ככתבת צבאית, ולמדה ספרות אנגלית וקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. היא החלה את הקריירה העיתונאית שלה כמבקרת הסרטים של כל העיר הירושלמי, עבדה במוסף הארץ בחדשות ובהעיר, שם הייתה כתבת ועורכת עמודי תרבות. בהמשך, עבדה במעריב כעורכת בכירה, הייתה ממקימי המוסף תרבות מעריב, ושימשה כמבקרת הטלוויזיה של העיתון. באמצע שנות ה-90 כתבה לסדרת הטלוויזיה "פלורנטין" והייתה עורכת תוכנית התרבות "המעגל הקטן" של גל אוחובסקי בערוץ 2.

ב-1994 פרסמה את המסה "כולנו נמלים בשיירה" בקובץ המסות "אנשים מתו מפחד" שעסק בישראל במלחמת המפרץ. ב-2004 נבחר סיפורה "אפונים" כמומלץ תחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ". באותה שנה פרסמה את הרומן הראשון שלה "את בתקופה טובה" וב-2006 את "מקופלת", ספרה השני.

גלבץ היא כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים 2008. באותה שנה היה מועמד ספרה "מקופלת" לפרס ספיר.

גלבץ התגוררה בתל אביב, והייתה אם לבת מנישואיה בעבר לרונן בן טל, מוזיקאי ובעלים של אולפני סאונד. בשנים האחרונות לחייה הייתה בזוגיות עם אורין מוריס.^[1] אחיה הוא המוזיקאי והמתרגם שמעון גלבץ.

נפטרה בגיל 65 ממחלת הסרטן, שממנה סבלה כשני עשורים.^[2]

גלה עוד נושאים הקשורים לביוגרפיה

באר שבע

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום. היא העיר התשיעית באוכלוסייתה במדינת ישראל והשנייה בגודלה במחוז הדרום. שטח השיפוט של באר שבע הוא 117,500 דונם, והיא השלישית בגודלה בישראל. הוכרזה כעיר בשנת 1906. משמשת כמרכז מטרופולין באר שבע.

חיפה

חיפה

חֵיפָה היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי. היא חברה בארגון פורום ה-15, משמשת מרכזה של מטרופולין חיפה, בירת מחוז חיפה והיא מרכז עירוני חשוב והגדול ביותר בצפון ישראל. חיפה היא העיר עם השטח ה-5 בגודלו בישראל.[דרוש מקור]

החלוץ

החלוץ

הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל. ראשיתה בהתארגנויות ספונטניות בשנות ה-80 של המאה ה-19, והיא התקיימה עד השואה. חברי החלוץ, שהשתייכו לתנועות נוער ציוניות מגוונות, היו לחוד החנית של העלייה וההתיישבות בארץ ישראל ושל ההגנה היהודית בגולה ובכלל זה בגטאות שבהם רוכזו היהודים במלחמת העולם השנייה.

ג. עיטור

ג. עיטור

ג. עיטור היה שם העט של עיטור גֶלבֶּץ, כתב הבידור הראשון בישראל, אשר כתב בעיתונים והמגזינים "עולם הקולנוע", "להיטון", "העולם הזה" ו"חדשות" וסיקר את הקולנוע הבינלאומי ואת חיי הבוהמה של תל אביב.

כתב צבאי

כתב צבאי

כתב צבאי הוא עיתונאי, כתב שטח (קורספונדנט) המדווח מאירועי מלחמה וסכסוך, הגדרה זו כוללת גם צלמי עיתונות העוסקים בתיעוד ודיווח מזירות לוחמה באמצעות צילום מלחמה. כיוון שמטרתו של הכתב הצבאי היא להביא את הידיעות או את התמונות הטובות ביותר והמעניינות ביותר, הוא נוטל על עצמו לעיתים קרובות סיכונים בלתי סבירים. כתב צבאי יכול להתלוות לצד לוחם אחד ולסקר את הסכסוך באופן חד-צדדי או להיות נייטרלי ולנסות לסקר את הסכסוך באופן שיקיף את כל הצדדים הלוחמים.

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל. שוכנת בצפון מערב תל אביב-יפו, ממזרח לשכונת רמת אביב. בשנת הלימודים תשע"ה למדו בה יותר מ-30,000 סטודנטים. האוניברסיטה מדורגת על פי מדד שנגחאי במקום הרביעי במדינת ישראל, והיא אחת ממאתיים האוניברסיטאות הטובות בעולם.

מבקר אמנות

מבקר אמנות

מבקר אמנות הוא אדם המתפרנס מפרסום דעות, רעיונות ומחשבות על יצירות אמנות ובידור. חלק ממבקרי האמנות הם גם חוקרי אמנות, מרצים באוניברסיטאות ואמנים. רבים ממבקרי האמנות הם עיתונאים. ביקורת אמנות היא בדרך כלל סובייקטיבית.

כל העיר

כל העיר

כל העיר הוא מקומון ירושלמי שראה אור לראשונה ב-1979. המקומון היה הראשון מרשת שוקן, שהייתה לרשת המקומונים הראשונה בישראל.

הארץ

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל. נוסד ב-4 באפריל 1918 על ידי יצחק לייב גולדברג מכונה יל"ג ונקרא בשם הנוכחי החל משנת 1919. נכון לינואר 2022 שיעור החשיפה של העיתון עומד על 5.1% בימות השבוע ו-5.5% בסופי שבוע. העיתון מפעיל גם אתר חדשות, שמרבית התכנים שעלו בו מאז מרץ 2013 פתוחים למנויים בלבד.

חדשות (עיתון)

חדשות (עיתון)

חדשות היה עיתון יומי שיצא לאור בישראל בין השנים 1984–1993.

העיר

העיר

"העיר" היה מקומון תל אביבי של רשת שוקן, שיצא לאור אחת לשבוע בשנים 1980–2010. בימי חמישי צורף לעיתון "הארץ" עבור מנויי העיתון באזור תל אביב, ובימי שישי הופץ לחנויות. תפוצתו בשיאה הייתה 115,000 עותקים. ב-16 בדצמבר 2010 מוזג "העיר" לתוך מוספו "עכבר העיר". באוגוסט 2017 החליטה קבוצת "הארץ" להפסיק את הדפסת "עכבר העיר".

המעגל הקטן

המעגל הקטן

המעגל הקטן הייתה תוכנית טלוויזיה ישראלית ששודרה בין השנים 1997 ל-2000 בערוץ 2, בשעות השידור של הזכיינית רשת בימי שבת בבוקר ושישי אחר הצהריים. את התוכנית הנחה גל אוחובסקי, והיא עסקה במבחר תחומי תרבות "גבוהה" ו"פופולרית".

ספריה של גלבץ כתובים בגוף ראשון ויש בהם יותר בעלי תפקידים ("הבעל", "הבת", "השכנה") משמות גיבורים. היא נהגה לשנות ביטויים מקובלים בשפה האנגלית, להכליא אנגלית עם עברית, להציג חצי ניב במקום ניב שלם, לחבר מספר מילים למילה אחת. בספרו של רוביק רוזנטל "מילון הסלנג המקיף" ^[3] נזכרים מאה ביטויים מספרה הראשון של גלבץ, "את בתקופה טובה". בנימוקי חבר השופטים של פרס ראש הממשלה בו זכתה ב-2008 נכתב: "בשני הרומנים שפרסמה עד כה מעמיקה תמר גלבץ, באומץ ובכנות נדירים, בחקר הנפש הנשית הפצועה. בעברית וירטואוזית, רב-רבדית וגמישה כפלסטלינה, היא לוקחת את הקורא למסע מטלטל אל הגיהנום ובחזרה. הכאב... נפרט לרסיסים של קיום יומיומי גדוש וחושני, הניתזים בסטקאטו חד וננעצים בלב. עיצוב התהליכים הנפשיים במארג של פרטים, וביטויים הלשוני המדויק והאקספרסיבי, יוצרים שלמות אמנותית...".

את בתקופה טובה

זהו ספרה הראשון של גלבץ שראה אור בשנת 2004 בהוצאת חרגול. הספר עוסק באישה שרובצת מעליה עננה של מחלת הסרטן בה לקתה בעבר. הוא נפתח כשהגיבורה שרויה במשבר כי הפסיכולוג שלה נסע לחוץ לארץ והוא מאוד חסר לה. היא מתחילה לכתוב לו מכתבים אבל יודעת בינה לבינה שהם לא יישלחו לעולם. היא מטופלת בילדה ובבעל ולפתע היא מפוטרת מעבודתה וכל סדר החיים שלה מתפרק. היא יושבת בביתה מבוהלת ומובטלת, מתבוננת פנימה ומפרקת את רצף החיים היומיומיים לפרטים הכי קטנים והכי פרוזאיים. היא שמה את חייה תחת מיקרוסקופ. הספר כמעט מנוטרל מדינמיקות בין אישיות ומצומצם לתיאור היחסים המורכבים שבתוך התא המשפחתי הגרעיני. מעל כל אלה, מרחפת אימת המחלה של הגיבורה. המתח עולה לקראת הבדיקות התקופתיות ויורד לאחריהן במעין קרוסלה של רגשות ופחדים, אימת המוות וחדוות החיים.

מקופלת

זהו ספרה השני של גלבץ, שראה אור בהוצאת חרגול - עם עובד בשנת 2006. הספר היה לרב-מכר ואף היה מועמד לפרס ספיר בשנת 2008. "מקופלת" הוא על אודות אישה שבעלה מבשר לה בפתאומיות שהוא עומד לעזוב את הבית אחרי עשרים שנות נישואים, כשהסיפור נדחס לתקופה קצרה של חודשים ספורים. זהו מעין מסע פנימי של הגיבורה והוא רצוף פנטזיות וחרדות, צלילה לתהומות והתחזקות, כשהמציאות הקונקרטית היא מצומצמת במתכוון. בפתיחה, אומר הבעל לגיבורה שלא טוב לו. לא טוב לו ולכן הוא חייב ללכת. מכאן ואילך, לכל אורך הספר היא מכנה את בעלה הנוטש בשם ובמושג "לוטובלו". הגיבורה בוחנת את תפקידיה כאישה, אם, מאהבת, בת זוג, תוך שהיא מנסה להגדיר את עצמה מחדש ומתעצמת לאורך הסיפור. היא משחקת עם עצמה במשחק תפקידים מורכב את האישה הנעזבת, בודקת את דימויה העצמי כאישה בעולם, עולה ויורדת בסחרחרת מצבי רוח, וכל זה באמצעות וידוי על גבול הפנטזיה בגוף ראשון. הספר רווי תאורי סקס ואוכל והיא טווה קשר בין השניים, תוך שהיא מחברת בין אסוציאציות מיניות לממתקים, ומכאן גם שמו מקופלת. פירוש נוסף: נטישת הבעל כופפה את גו האישה: "גבי משתוחח אני כבר חצי עיגול כלפי הבלטות מרוב כיפוף".

האחרון

זהו ספרה הרביעי של גלבץ, שראה אור בהוצאת חרגול בשנת 2023, והתפרסם אחרי מותה. במרכז הספר עומדת אשה שכמו הסופרת מתמודדת עם שובה של מחלת הסרטן ועם החידלון המתקרב. גלבץ כתבה את הספר מתוך ידיעה שזה הספר האחרון שתכתוב. היסודות הביוגרפים בספר מציגים את המערבולת הרגשית,מתוך זרם תודעה של אשה חסרת שם, ואת התפרקות הנפש והתודעה, בלי לוותר על ההומור הדוקרני המזוהה עם יצירתה של גלבץ.^[4]

גלה עוד נושאים הקשורים לאופן כתיבתה

ניב (ביטוי)

ניב (ביטוי)

ניב או מטבע לשון או ביטוי הוא צירוף מילים בעל משמעות מיוחדת, שונה מזו המתקבלת באופן מילולי מהמילים המרכיבות אותו. לדוגמה, הביטוי בעברית "לא דובים ולא יער" שמשמעותו "לא היה ולא נברא" - אדם שמכיר רק את המילים דובים ויער לא יוכל להבין מכך את משמעות הביטוי.

רוביק רוזנטל

רוביק רוזנטל

ראובן (רוּבִיק) רוזנטל הוא בלשן, מילונאי, עיתונאי וסופר ישראלי, היה בעל הטור השבועי "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב", שבעקבותיו עשה דוקטורט בבלשנות והקים אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות עם דגש על השפה העברית.

פסיכולוג

פסיכולוג

פסיכולוג הוא אדם שלמד פסיכולוגיה במוסד אקדמי מוכר, בדרך כלל בעל תואר שני לפחות, ושאושר לו לאחר לימודיו, על ידי משרד הבריאות הרשמי של מדינה אחת לפחות, לעסוק בפסיכולוגיה במדינה זו ואולי אף במדינות נוספות. פסיכולוג נותן אבחון, טיפול, וייעוץ פסיכולוגיים, חוות-דעת מדיקו-ליגאליות, המלצה רשמית לטיפול תרופתי ובחלק מהמדינות אף מרשמים לתרופות במישרין.

פרוזה

פרוזה

פרוזה היא סגנון כתיבה ודיבור הדומה ביסודו לדיבור היומיומי. פרוזה משמשת לכתיבת סיפורת, מאמרים, כתבות בעיתון וכדומה.

מיקרוסקופ

מיקרוסקופ

מִיקְרוֹסְקוֹפְּ הוא מכשיר המשמש להגדלה ויזואלית של עצמים קטנים מכדי להיראות על ידי העין ללא הגדלה. המדע החוקר עצמים שכאלה נקרא מיקרוסקופיה, ובהשאלה המונח "מיקרוסקופי" מתאר עצמים זעירים מאוד.

עם עובד

עם עובד

הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

רב-מכר

רב-מכר

רב-מכר הוא ספר פופולרי שנמכר בעותקים רבים. בדומה ל"שובר קופות" בקולנוע ו"אלבום זהב" במוזיקה. לעיתים מתייחס המושג "רב-מכר" לא להיקף המכירות של הספר, אלא לאופיו שנכתב בסגנון שנועד להפוך אותו לרב-מכר.

פרס ספיר

פרס ספיר

פרס ספיר הוא פרס שמעניק מפעל הפיס אחת לשנה לספר בתחום הסיפורת. הפרס הוא אחד ממפעלי התרבות של מפעל הפיס, נוסד על ידי יושב ראש מפעל הפיס אברהם כ"ץ-עוז לזכרו של פנחס ספיר, ומוענק החל משנת 2000.

פנטזיה

פנטזיה

פנטזיה היא סוגה ספרותית, שבה העלילה תלויה בקיומם של דברים שמקובל במדע המודרני לראותם כבלתי-אפשריים או כבלתי-קיימים, כמו שדים, קסמים, דרקונים, חדי-קרן, יצורים ויישויות בני אלמוות, אל-מתים, מפלצות וכיוצא בזה. מקורותיה של הפנטזיה באגדות, בפולקלור ובמיתולוגיה ליצירת הרקע שעליו מתבססת העלילה. סוגה זו קרובה למדע הבדיוני ולסיפורי אימה, וישנן יצירות אשר סיווגן איננו מובהק לאחד מן הז'אנרים האלו.

• את בתקופה טובה (תל אביב: חרגול, תשס"ד 2004)
• מקופלת (תל אביב: חרגול / עם עובד, תשס"ו 2006) - הספר היה מועמד לפרס ספיר לשנת 2008.^[5]
• המתים והחיים מאוד (חרגול 2012)
• האחרון (חרגול 2023) - פורסם לאחר מותה^[6]