הורידו את כלי העזר שלנו

מורה

מאת ויקיפדיה, אך משופר ויזואלית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

עיינו גם בפורטל

P Education.png

פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.

"מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19
"מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19

מורה הוא אדם העוסק בהוראה. המורה אחראי על הלמידה של תלמידיו כחלק מתהליך החינוך.

לרוב, המורה מועסק במסגרת כיתה של בית ספר השייך לחינוך פורמלי.

גלה עוד נושאים הקשורים למורה

חינוך

חינוך

חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות. באופן זה, ניתן להתבונן בתהליך החינוכי שבו אדם שרוי, כמצבור של פעולות מכוונות המשפיעות על התנהגות האדם ועל עיצוב אישיותו. לדוגמה, הוראה עם מטא-קוגניציה מכוונת לעיצוב תודעת האדם ופיתוח דרכי החשיבה שלו בצורה רפלקטיבית וביקורתית. הפדגוגיה מהווה את תורת החינוך, קיימים בה זרמים ואידיאולגיות חינוכיות שונות, והיא חוקרת את השיטות והכלים באמצעותם ניתן להשיג את מטרת החינוך בצורה הטובה ביותר.

השכלה

השכלה

השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו על ידי למידה. ידע זה כולל זכירה של עובדות מתחומי דעת שונים, בהתאם להתמחות ותחומי העניין של הלומד.

הוראה

הוראה

הוראה היא אחת מתהליכי הלמידה בחינוך. מטרתה היא להקנות ידע ולהכשיר את התלמיד ללמוד בכוחות עצמו באמצעות פיתוח יכולות אורייניות, אסטרטגיית למידה ומיומנויות חשיבה.

למידה

למידה

לְמִידָה היא תהליך של רכישה, הרחבה או שיפור של ידע, הבנה, יכולת או מיומנות. באופן זה ניתן לתאר את הלמידה כשינוי וצמיחה בכל תחום שהוא. הלמידה מבוססת על התנסות ומובילה לשינוי קבוע יחסית בהתנהגות של הפרט.

תלמיד

תלמיד

תלמיד הוא אדם שלומד, בין אם זה נעשה בעזרת מורים או חונכים ובין אם זה נעשה באופן עצמאי, כלומר באופן אוטודידקטי. התלמידים הלומדים ממורים נחלקים לאלו הלומדים במסגרת ממוסדת כלשהי, וללומדים במסגרות אחרות. את הידע הנלמד נהוג לבדוק בעזרת מבחן, אשר נועד לשקף את ההישגים האקדמיים של התלמיד.

כיתה (בית ספר)

כיתה (בית ספר)

כיתה היא מונח מתחום החינוך המתייחס למסגרת או למבנה שבו לומדים תלמידים.

בית ספר

בית ספר

בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.

חינוך פורמלי

חינוך פורמלי

חינוך פורמלי הוא כינוי לצורת הלימוד הנפוצה בבתי ספר. זאת בניגוד לחינוך בלתי פורמלי. בצורת חינוך זו, הדמות המרכזית האחראית על חינוך התלמידים היא המורה.

תפקידי המורה

על המורה לטפח ולעודד את המוטיבציה ללמידה בקרב תלמידיו ולמלא תפקיד של מעורר סקרנות ומספק אתגרים
על המורה לטפח ולעודד את המוטיבציה ללמידה בקרב תלמידיו ולמלא תפקיד של מעורר סקרנות ומספק אתגרים

מידת האחריות של המורה לחינוך הדור הצעיר משתנה מחברה לחברה ומתקופה לתקופה.[1]

אופי התייחסותו של מורה לכל תלמיד, וטכניקת הלימוד שהוא מיישם על תלמידיו השונים, הם משתנים לא קבועים, המושפעים מאישיות המורה, השקפת עולמו החינוכית, סביבת הלימוד, הרקע החינוכי והחברתי של התלמידים, מטרות הלמידה של המורה והתלמיד, ודרישות המערכת החינוכית שבה המורה נמצא.

המורה הוא הגורם המרכזי אשר מחולל שינויים רצויים אצל הלומדים. כמו כן, למורה יש חלק פעיל בתהליך ההתפתחות החברתית והחיברות של התלמיד. בעוד שהקשרים הבין אישיים הראשונים מתחילים בגיל הינקות במסגרת המשפחה,[2] קשרים משמעותיים נוספים של הילד עם אנשים מבוגרים יכולים להיווצר מול דמויות חינוכיות כמו הגננת והמורה.[3] על כן ישנה חשיבות מכרעת לאישיותו ולהתנהגותו בכיתה.

על מנת לשמור על מסגרת השיעור, על המורה להקפיד על הצבת גבולות ברורה בכיתת הלימוד. כמו כן, על המורה לטפח ולעודד את המוטיבציה ללמידה בקרב תלמידיו.[4] כדי להטיב את התהליך המידעני, ולהניע את תלמידיו לשאול שאלות שמעניינות אותם ולחפש תשובות לסוגיות הנגזרות ממצבים שמשמעותיים עבורם, על המורה לוותר מדי פעם על תפקידו כמשנע מידע ולמלא תפקיד של מעורר סקרנות ומספק אתגרים.[5]

הוראה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הוראה
ההוראה היא עיסוקו המרכזי של המורה, ציור משנת 1845.
ההוראה היא עיסוקו המרכזי של המורה, ציור משנת 1845.

ההוראה היא עיסוקו המרכזי של המורה. הוראה היא אחת מתהליכי הלמידה בחינוך. מטרתה היא להקנות ידע ולהכשיר את התלמיד ללמוד בכוחות עצמו באמצעות פיתוח יכולות אורייניות, אסטרטגיית למידה ומיומנויות חשיבה. המורה יכול ללמד חומר עיוני או כישורים טכניים או אומנותיים במגוון של נושאים.

איתור גורמים לקשיי למידה והפניה לאבחון

מורה מסייעת לאחת התלמידות בכיתה.
מורה מסייעת לאחת התלמידות בכיתה.

קושי בלמידה הוא תוצאה של כל תופעה, הפוגעת ביכולת של האדם לרכוש ידע או מיומנויות חדשים. קושי כזה יכול לבוא לידי ביטוי בעקומת הלמידה של האדם ולהנמיך במידת מה את ההישגים האקדמיים שלו. המונח "קשיי למידה" אינו מתייחס רק לבעיות מוגדרת בספרות הפסיכו-רפואית, ולפיכך הוא מתאר מגוון מצבים העשויים להתקיים בפועל, אשר באים לידי ביטוי בהנמכה של התפקוד האקדמי או צורך במאמץ מוגזם ביחס למטלות בעלות אופי אקדמי. קושי בלמידה אינו מהווה סיבה, אלא תוצאה של גורם אחד או יותר.

מכיוון שיכולים להיות גורמים רבים המובילים לקשיי למידה, ישנה חשיבות לאיתור מוקדם ואבחון מדויק לצורך מתן מענה הולם ומניעת נזקים משניים. המטרה של התהליך האבחוני היא לדעת האם תופעה שחושדים בקיומה אכן קיימת.[6] בהתאם לכך, ההפניה הראשונית לאבחון מתבצעת כאשר עולה חשד לקושי כלשהו, לצורך אימות או שלילת החשד. לפיכך אין צורך לדעת בוודאות שגורם כלשהו הוא האחראי לקושי כדי לפנות לאבחון. במקרה שהגורם המפנה טעה באיתור המקור לקושי, האבחון שולל את החשד ומאפשר את האיתור של הגורמים האמיתיים בדרכים אחרות.

ליקויי למידה באים לידי ביטוי בקשיי תפקוד בתחומי למידה שונים כתוצאה ממצב נוירולוגי.[7] לכן, מטבע הדברים ליקויי למידה יבואו לידי ביטוי באופן הבולט ביותר במסגרת בית הספר. כאשר לקויות למידה אינן מזוהות ומטופלות הן עלולות לפגוע באדם ובסביבתו החברתית.[8] בהתאם לכך, ישנה חשיבות רבה לתהליך האיתור הבית סיפרי, שמטרותיו למקד את קשיי התלמיד, לשמש בסיס להפניה לאבחון מתאים וגיוס מאמצים לשיפור הישגיו.[9] למורים ולמחנכים ישנו תפקיד מפתח בתהליך ההערכה של הפער בין תפקוד התלמיד לבין המצופה מבני גילו,[9] משום שהם פוגשים את התלמיד על בסיס יומי ויכולים להתרשם מתפקודו בשטח באופן ישיר. במקרה שעולה חשד כי קשיי הלמידה עלולים להיגרם מלקות למידה, ניתן לפנות לאבחון דידקטי או אבחון פסיכודידקטי, המתבצעים על ידי מאבחן המוסמך לכך (כגון מאבחן דידקטי).

ההשפעה של הפרעת קשב על התפקוד האקדמי היא גורם אפשרי נוסף לקשיי למידה. אבחון מוקדם ונכון של הפרעת קשב הוא חיוני[10] לצורך בניית תוכנית טיפול מתאימה ומניעת בעיות נלוות בהמשך.[11] למורה יש תפקיד משמעותי באיתור מוקדם של הפרעת קשב, שכן לעיתים קרובות ההתנהגויות המאפיינות הפרעת קשב יבלטו לראשונה או יפריעו בעוצמה הגבוהה ביותר בהקשר הכיתתי.[12] במקרה של חשד שקשיי הלמידה נובעים מהפרעת קשב, יש לפנות לאבחון הפרעת קשב. כמו כן, מכיוון שקיימת תחלואה נלווית להפרעת קשב, יש לבחון גם את קיומם של גורמים נוספים אשר עלולים להיות מקור נוסף לקשיי הלמידה.

גלה עוד נושאים הקשורים לתפקידי המורה

דור

דור

דור הוא כלל בני האדם השייכים לשכבת גיל, זמן או תרבות מסוימת. בהשאלה, מתאר המונח שלב בהתפתחות של ציוד טכני עד התיישנותו.

חברה (סוציולוגיה)

חברה (סוציולוגיה)

בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, חברה היא קבוצת בני אדם המאוגדת על ידי פעילות משותפת אחת לכל הפחות. בעולם קיימות חברות רבות, הממויינות באופנים שונים. למעשה, כל צורת ארגון אנושית יוצרת מפגש על בסיס כלשהו בין בני אדם, ולכן יוצרת חברה מסוימת.

אישיות

אישיות

אישיות או אופי היא האיכות הכללית של התנהגות האדם. האישיות היא מכלול התכונות הנפשיות הנרכשות והמולדות המכתיבות את ההתנהגות, המחשבות והתחושות של הפרט במצבים בהם פרטים אחרים לא בהכרח יתנהגו, יחשבו ויחושו כמותו.

התפתחות חברתית

התפתחות חברתית

התפתחות חברתית היא תהליכי ההתפתחות והשינוי של האדם ביחסיו עם סביבתו החברתית לאורך זמן. היא מתייחסת ליכולת לקשור קשרים עם אנשים אחרים ובסוגי הקשרים שהאדם יוצר לאורך חייו.

חיברות

חיברות

חִבְרוּת, או סוֹצְיָאלִיזָצְיָה, הוא תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה ליחיד דפוסים, כללים וערכי תרבות בחברה בה הוא חי. תהליך החיברות הוא תהליך בסיסי ואף קריטי לעיצוב האישיות, ההתנהלות הרגשית ודפוסי המחשבה של היחיד בחברה.

ינקות

ינקות

יַנְקוּת היא תקופת החיים של האדם בשלבי התפתחותו הראשוניים. היא נמשכת מרגע יציאת העובר בלידה ועד לגיל שלוש שנים.

ילדות

ילדות

יַלְדוּת היא תקופה במהלך חייו של האדם. על פי המקובל היא מתחילה בסביבות גיל 3 ומסתיימת בסוף גיל 12. תקופת הילדות חלה לאחר תקופת הינקות ולפני גיל ההתבגרות. התפתחות גוף האדם בתקופת הילדות מואצת בכל התחומים - הפיזיולוגי, הקוגניטיבי, הנפש וכו'. המשחק נפוץ מאוד בגילאים אלו.

בגרות

בגרות

בגרות היא התקופה העיקרית במהלך חייו של יצור חי, המסמלת האטה בהתפתחות והתייצבות זהותו של האינדיבידואל. באדם, תקופה זו מתחילה לאחר תקופת גיל ההתבגרות. יש המחלקים[דרוש מקור] עוד את הבגרות לשלוש תת-קטגוריות: בגרות מוקדמת, אמצע הבגרות, ובגרות מאוחרת.

גננת

גננת

גננת או גַּנָּן הוא אדם העוסק בהוראה במסגרת גן ילדים, ואחראי על הלמידה של תלמידיו, כחלק מתהליך החינוך.

התנהגות

התנהגות

התנהגות היא מושג שמתייחס לפעולות או תגובות של אורגניזם, כלומר - יצור חי. ההתנהגות של אורגניזמים היא בררנית, כך שבכל עת ובכל שעה האורגניזם מגיב רק על גירויים מסוימים, מתוך גירויים רבים המופיעים אותה שעה והוא מוציא לפועל רק אחדות מן התגובות האפשריות הרבות אשר עומדות לרשותו. בנוסף על כך בני אדם וחיות אחרות, יכולים להפעיל מערך התנהגויות גמיש גם מעבר לתגובות המשויכות לגירויים ספציפיים. היכולת לווסת את התגובות והפעולות באופן גמיש, לצורך הפקת התנהגויות מושכלות ומכוונות מטרה, מכונה שליטה קוגניטיבית או תפקודים ניהוליים.

הצבת גבולות

הצבת גבולות

הצבת גבולות הוא מונח המבטא את האופן בו תוחמים בעלי סמכות את תחום הפעולה של הנתונים לסמכותם. לרוב ההתייחסות בעניין זה היא בהקשר של מבוגרים, הקובעים גבולות עבור ילדיהם או תלמידיהם על מנת לסייע להם להבחין בין "מותר" ו"אסור". כמו כן, הצבת גבולות מתרחשת גם בין אנשים בוגרים, כאמצעי להגדרת מרחב הפעולה שבין הפרטי למשותף.

הנעה

הנעה

הֲנָעָה היא מבנה רב-פנים בעל מרכיבים שונים. מוטיבציה מוגדרת כמערך של אמונות ורגשות המשפיעים ומכוונים התנהגות. במהלך השנים פותחו ובוססו אמפירית מודלים שונים של מוטיבציה שהציעו מגוון מבנים מוטיבציוניים המקדמים או מעכבים הישגים ולמידה, בהם: מסוגלות עצמית, ייחוסים, מוטיבציה פנימית ומטרות הישג.

סוגי מורים

מורה ושני תלמידים, חיתוך עץ משנת 1487
מורה ושני תלמידים, חיתוך עץ משנת 1487

בישראל נהוגה ההבחנה בין "מחנך" לבין "מורה".

  • מחנך הוא מורה שמוצמד לכיתה למשך מספר שנים ומטרתו להקנות לכיתה ערכים חינוכיים וכן לטפל בסוגיות חברתיות (הן פנים-כיתתיות והן כלל-ישראליות). המחנך מלמד בכל שבוע "שעת חברה" או "שעת חינוך" בה הוא דן עם התלמידים בסוגיות ערכיות וכן מארגנים ביחד פעילויות חברתיות (כגון ועד כיתה, מסיבות כיתתיות ועוד). בדרך כלל, המחנך משמש בנוסף לתפקיד זה גם כמורה במקצוע בו התמחה.
  • מורה הוא "מורה מקצועי" ותפקידו הוא ללמד מקצוע מסוים. כל מורה מתמחה במספר מצומצם של מקצועות ומלמד רק בהם. מורים מקצועיים של כיתה מסוימת לרוב יתחלפו כל שנה, תלוי לפי ההקבצות והמגמות. למשל: מורה למתמטיקה, מורה לביולוגיה, מורה לתנ"ך או מורה ללשון.

מורים בעלי תפקידים נוספים

במערכת החינוך ישנם מספר תפקידים ייחודיים אשר מצריכים הכשרה והתמחות נוספים. תפקידים אלו יכולים להתבצע בנוסף או במקום תפקידי המורה הרגילים.

  • יועץ חינוכי - מורה שעוסק בייעוץ חינוכי במערכת החינוך, בבתי ספר או בגני ילדים.[13]
  • מת"ל - מורה מעריך תפקודי למידה. מת"ל הוא מורה המלווה את המהלכים הפדגוגיים הקשורים לתלמידים מתקשים או בעלי לקויות למידה. המת"ל מוביל, במסגרת בית הספר, את הפעלת תוכנית אל"ה (איתור, אבחון, למידה והערכה).[14] התוכנית מופעלת בחלק מחטיבות הביניים, ומטרתה היא קידום ילדים בעלי לקויות למידה, ובניית תוכניות הוראה ייחודיות לצורכי תלמידים הזקוקים לסיוע לימודי במגוון מקצועות לימוד, בהם אנגלית, גאוגרפיה, אזרחות וכדומה. התוכנית היא חלק מתפיסה חינוכית של משרד החינוך המתייחסת לשונות ולמתן מענה לתלמידים בעלי צרכים מגוונים.

אנשי הוראה מחוץ לבית הספר

ישנם מספר אנשי מקצוע אשר עוסקים בהוראה מחוץ למוסדות בתי הספר. ברוב המקרים אנשים אלו לא עברו תהליך הכשרה פורמלי להוראה, כך שאין בידם תעודת הוראה מטעם משרד החינוך. עם זאת, פעמים רבות נהוג להתייחס אליהם כמורים בלשון הדיבור.

  • מורה פרטי - מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי. ישנם סוגים רבים של מורים פרטיים ברמות התמחות שונות. פעמים רבות תלמידים או סטודנטים בוגרים המצטיינים בנושא מסוים יעבירו שיעורים פרטיים לתלמידים צעירים או מתקשים יותר בעבור שכר. כמו כן, מורים מוסמכים ממערכת החינוך הפורמלית מלמדים באופן פרטי כהשלמת הכנסה.
  • מרצה - אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים. על פי רוב לא נדרשת מהמרצים הכשרה פורמלית בהוראה, אך עליהם להיות בעלי תואר אקדמי מתקדם בתחום רלוונטי. על פי רוב על המרצה להיות בעל הכשרה של דוקטור.
  • מורה רוחני - אדם בעל יכולות הוראה, הנבחן ביושרו, צניעותו ובעיקר בדוגמה האישית של צורת חייו. תפקידו המרכזי להביא את תלמידיו אל הדרך שתוביל למיצוי יעודם האישי, ללוותם ולהדריכם כך שיגיעו בסופו של דבר לרמתו הרוחנית של מורם או אף מעבר לכך.

גלה עוד נושאים הקשורים לסוגי מורים

חיתוך עץ

חיתוך עץ

חיתוך עץ או הדפס עץ היא שיטת הדפסה וציור שבה תמונה נחרטת לתוך משטח עץ, כאשר החלקים המודפסים נשארים בגובה המשטח בעוד החלקים שאינם מודפסים מוסרים, בדרך כלל בעזרת אזמל או מפסלת. התמונה אז מצופה בדיו על ידי גלגול של גלגלת דיו עליה, מה שמשאיר דיו על המשטח אך לא החלקים שאינם מודפסים. אז מניחים נייר על המשטח ומפעילים לחץ על גבו, בין אם על ידי מכבש דפוס או על ידי כלים ידניים. הלחץ המופעל מעביר את הדיו לנייר, ותמונת מראה של המשטח המגולף מודפסת. ניתן ליצור תמונות עם יותר מצבע אחד על ידי התאמת הנייר למסגרת וחזרה על התהליך עבור כל צבע.

ישראל

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, במערב יבשת אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון. ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ביתו הלאומי וארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, והיא בעלת משטר מסוג דמוקרטיה פרלמנטרית.

ביולוגיה

ביולוגיה

בִּיּוֹלוֹגְיָה היא ענף במדעי הטבע, העוסק בהרכבו של עולם החי והצומח, במקור החיים, ברבגוניותם, ובהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.

יועץ חינוכי

יועץ חינוכי

יועץ חינוכי הוא בעל תואר שני בייעוץ חינוכי ותעודת הוראה, שעוסק בייעוץ חינוכי במערכת החינוך, בבתי ספר או בגני ילדים.

ייעוץ חינוכי

ייעוץ חינוכי

הייעוץ החינוכי הוא שירות מקצועי המוקם בתוך הארגון החינוכי ומיועד לשרת את הארגון לשם קידום התפקוד המיטבי והרווחה הנפשית של התלמידים וצוותי החינוך, תוך התאמה למציאות משתנה, במטרה לקדם באופן שיטתי את ההתפתחות הנפשית, החברתית, הלימודית והמקצועית של התלמידים והצוות.

בית ספר

בית ספר

בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.

גן ילדים

גן ילדים

גַּן יְלָדִים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר. בגן הילדים ילדים בערך מגיל 3 ועד גיל 5. למסגרת השומרת על פעוטות ותינוקות בני גיל צעיר יותר קוראים פָּעוֹטוֹן או מָעוֹן יוֹם. מהגן עוברים למסגרת הבאה הנקראת בית ספר.

חטיבת ביניים בישראל

חטיבת ביניים בישראל

חטיבת ביניים בישראל היא חלק ממערכת החינוך הפורמלי בישראל, שבו לומדים תלמידים בכיתות ז' עד ט'. חטיבות הביניים הוקמו במערכת החינוך בישראל החל משנת 1968, עם הנהגת רפורמה במערכת החינוך. במסגרת רפורמה זו הורחב מספר שנות הלימוד הנכללות בחוק לימוד חובה עד לכיתה י', והוחלט על הקמת חטיבת הביניים, ששתי כיתותיה הראשונות נלקחו מבית הספר היסודי, והכיתה העליונה בה נלקחה מבית הספר התיכון.

אנגלית

אנגלית

אנגלית היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם. השפה רכשה לה מעמד דומיננטי והיא השפה המרכזית והרשמית בארצות רבות. אנגלית נלמדת ומובנת יותר מכל שפות העולם, משמשת שפה שנייה ושפה רשמית במדינות רבות, ולרוב מוגדרת כ"לינגואה פרנקה" בזכות השפעתה העצומה בתחומים רבים.

גאוגרפיה

גאוגרפיה

גֵּאוֹגְרַפְיָה היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.

הוראת אזרחות בישראל

הוראת אזרחות בישראל

אזרחות הוא תחום לימוד הנלמד במערכת החינוך בישראל בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, ועוסק בחינוך פוליטי ואקטואלי לאזרחות טובה ומעורבות בחיים הציבוריים במדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. תחום לימוד זה הוא אחד ממקצועות החובה לקבלת תעודת בגרות, ברמה של שתי יחידות לימוד במשך שנתיים משנות התיכון. מתוך שתי היחידות, יחידה אחת מוקדשת לביצוע מטלה אזרחית הכוללת בתוכה איתור בעיה אזרחית על ידי התלמידים, בדיקה מקיפה שלה, ניתוחה ומציאת פתרונות אפשריים. ביחידה זו נעשית העבודה בקבוצות לימוד קטנות והיא מלווה באופן צמוד על ידי המורים לאזרחות. היחידה השנייה היא מבחן בכתב על חומר הלימוד העיוני.

מורה פרטי

מורה פרטי

מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי. תשומת לב כזו מאפשרת לתלמיד לשפר ידע או מיומנויות מהר יותר מאשר בסביבה של כיתה.

כישורים נדרשים

מורה ותלמידים באולם שיש אלגין במוזיאון הבריטי
מורה ותלמידים באולם שיש אלגין במוזיאון הבריטי

על המורה למצוא דרך ללמד את תלמידיו באופן התואם לדרך שבה הם לומדים.[15] על פי התאוריות החינוכיות, כישורים נדרשים למורה הם: שיקול דעת, הכרת תוכנית הלימודים והיכולת לפרק אותה לפי מטרותיה, היכרות עם התלמיד, יכולת אנליזה, הכרת חומרי הלמידה והתאמתם ללומדים, מעקב אחר הלומדים והישגיהם, יכולת בקרה על מנת לוודא שהלומדים עושים את הנדרש מהם.[16]

לרמה המקצועית של המורה ישנה השפעה על יכולת הלמידה של תלמידיו. מורה טוב עשוי לגרום לתלמיד להרגיש שהוא חכם, שכן הוא לומד אצלו בקלות; בניגוד לכך, אצל מורה שמתקשה ללמד עשוי התלמיד לחוש פחות מוכשר ופחות חכם, משום שהוא נזקק להסברים ארוכים ומייגעים, ובעקבות זאת ההתקדמות שלו היא איטית.[17] בנוסף, למידה נעשית ביעילות רבה יותר כאשר היא באה מתוך הנאה,[17] לכן חשובה יכולת העברת התכנים הלימודיים בצורה נעימה ומעניינת עבור התלמידים.

התאמה אישית בכיתה הטרוגנית

במסגרת תפקידו בכיתה המורה נדרש להתמודד עם מגוון בעיות של תלמידים מסוגים שונים.[18] כמו כן, למורה בחינוך הרגיל תפקיד מכריע בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתתו.[18]

על המורה בכיתה הטרוגנית ליצור מדרג של אתגרים לימודיים אשר יתאימו לתלמידים ברמות שונות.[19] כמו כן, במהלך השיעור יש להציג לתלמידים משימות מגוונות, אשר יעוררו עניין ויתרמו למוטיבציה. השימוש במשימות מגוונות פונה לאינטליגנציות מרובות ומאפשר התאמה גמישה יותר של מהלך השיעור לתלמידים בעלי סגנונות למידה ותחומי חוזק שונים.[19] מכאן שישנה חשיבות רבה להעניק לפרחי הוראה ידע וכלים מתאימים להתמודדות עם אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, כבר בשלב ההכשרה.[18]

ידע טכנולוגי

ידע טכנולוגי הוא אחד הכישורים הנדרשים למורה
ידע טכנולוגי הוא אחד הכישורים הנדרשים למורה

הטכנולוגיה היא כלי רב עוצמה שיכול לתרום רבות תהליכי חינוך והוראה.[19] עם זאת, גם בעידן המחשבים הפדגוגיה היא עדיין לב התהליך החינוכי, כאשר המורים עומדים במרכז תהליך ההוראה והתלמידים במרכז תהליך הלמידה. יכולת דיגיטלית היא מיומנות חיונית ובסיסית למורים. התלמידים זקוקים למורים מיומנים שמכירים את הכלים הטכנולוגים העומדים לרשותם, יודעים להשתמש בהם ולשלב אותם בצורה יעילה בתהליך ההוראה.[19]

כדי ששילוב הטכנולוגיה בהוראה יהיה אפקטיבי, יש להדגיש במהלך הכשרת המורים כיצד ומתי ניתן לשלב אותה לצורך הגשמת מטרות ספציפיות. יש להציג בפני המורים מגוון של דרכים וכלים, כך שהיישום יהיה פדגוגי ולא טכני. על ההכשרה לתת דגש לכלים פשוטים לביצוע, אשר ניתן לשלבם בשיעור ללא צורך בהכנות מורכבות מדי.[19][20]

הימנעות משחיקה

הוראה החוזרת על עצמה יוצרת שגרה יומית העלולה לבוא לידי ביטוי בשיעור חדגוני, שאינו יצירתי או חווייתי.[19] מצב זה עלול להוביל לשחיקה של המורה לאורך זמן.

אחת הדרכים למנוע שחיקה היא על ידי רענון הפעילויות, גיוון בתכנים ובאמצעי הוראה, גמישות ופתיחות להצעות ולרעיונות של התלמידים. בדרך זו ניתן לשפר את איכות השיעור ולהשפיע לטובה הן על המורה והן על התלמידים.[19]

גלה עוד נושאים הקשורים לכישורים נדרשים

המוזיאון הבריטי

המוזיאון הבריטי

המוזיאון הבריטי הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם. המוזיאון מציג בעיקר עתיקות, ונמצא בשכונת בלומסברי ברובע קמדן שבלונדון. הוא נוסד בשנת 1753 על ידי סר האנס סלואן, מדען ופיזיקאי, ונפתח לראשונה לציבור ב-15 בינואר 1759. במוזיאון יותר משישה מיליון מוצגים.

כיתה (בית ספר)

כיתה (בית ספר)

כיתה היא מונח מתחום החינוך המתייחס למסגרת או למבנה שבו לומדים תלמידים.

שילוב בחינוך

שילוב בחינוך

שילוב בחינוך הוא מתן אפשרות הצלחה בלימודים לאדם עם לקות במוסד חינוכי המיועד לאוכלוסייה הכללית. הצלחה כזו צריכה להיות בכל תחומי תוכנית הלימודים במסלול בו בחר התלמיד ובהשתתפות בכל הפעילויות שתלמידים מצופים להשתתף בהן כגון טיול שנתי. שילוב בחינוך נועד לתלמידים שאובחנו כבעלי לקות ולתלמידים שלא אובחנו ואיש לא ידע לאחר מעשה שכישלונם נבע מלקות.

הנעה

הנעה

הֲנָעָה היא מבנה רב-פנים בעל מרכיבים שונים. מוטיבציה מוגדרת כמערך של אמונות ורגשות המשפיעים ומכוונים התנהגות. במהלך השנים פותחו ובוססו אמפירית מודלים שונים של מוטיבציה שהציעו מגוון מבנים מוטיבציוניים המקדמים או מעכבים הישגים ולמידה, בהם: מסוגלות עצמית, ייחוסים, מוטיבציה פנימית ומטרות הישג.

אינטליגנציות מרובות

אינטליגנציות מרובות

אינטליגנציות מרובות היא תאוריה המבחינה בין סוגים שונים של אינטליגנציות ולא רואה בה יכולת אחת כללית. התאוריה הוצעה על ידי הווארד גרדנר בשנת 1983 ויש לה השפעה רבה בתחומי הפסיכולוגיה והחינוך. אף על פי שהתיאוריה מקובלת בציבור הרחב, היא שנויה במחלוקת בקהילה המדעית וזוכה לביקורת.

טכנולוגיה

טכנולוגיה

טכנולוגיה היא תחום דעת העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות וצרכים, תוך ניצול חידושי המדע; טכנולוגיה קשורה במקרים רבים לייצור כלים.

כלי

כלי

כלי הוא כל חפץ, טבעי או מלאכותי, המופעל באופן רצוני ומשמש לתכלית כלשהי. כלים מורכבים, ובעיקר אלו המופעלים על ידי מנוע, נקראים מכונה. האדם אינו היצור היחידי בטבע שמשתמש בכלים, אולם התאמתו הטובה לשימוש בכלים היא יחידאית.

חינוך

חינוך

חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות. באופן זה, ניתן להתבונן בתהליך החינוכי שבו אדם שרוי, כמצבור של פעולות מכוונות המשפיעות על התנהגות האדם ועל עיצוב אישיותו. לדוגמה, הוראה עם מטא-קוגניציה מכוונת לעיצוב תודעת האדם ופיתוח דרכי החשיבה שלו בצורה רפלקטיבית וביקורתית. הפדגוגיה מהווה את תורת החינוך, קיימים בה זרמים ואידיאולגיות חינוכיות שונות, והיא חוקרת את השיטות והכלים באמצעותם ניתן להשיג את מטרת החינוך בצורה הטובה ביותר.

מחשב

מחשב

מַחְשֵׁב הוא מכונה אלקטרונית המסוגלת לעבד נתונים על פי תוכנה, כלומר על פי רצף פקודות נתון מראש. מערכת מחשב כוללת את החומרה של המחשב, את הציוד ההיקפי הנלווה אליה, את מערכת ההפעלה המנהלת את פעולת המחשב ואת התוכנה המופעלת בו.

פדגוגיה

פדגוגיה

פדגוגיה היא תורת החינוך, ובהתאם לכך, תוך כדי התייחסות למערכת היחסים בין התלמיד למורה, היא דנה בדרכים האופטימליות להגשמתן של מטרות החינוך באמצעים שונים.

למידה

למידה

לְמִידָה היא תהליך של רכישה, הרחבה או שיפור של ידע, הבנה, יכולת או מיומנות. באופן זה ניתן לתאר את הלמידה כשינוי וצמיחה בכל תחום שהוא. הלמידה מבוססת על התנסות ומובילה לשינוי קבוע יחסית בהתנהגות של הפרט.

שחיקה (פסיכולוגיה)

שחיקה (פסיכולוגיה)

שחיקה היא מצב של תשישות ארוכת-טווח ועניין מצומצם, בדרך כלל בהקשר של מקום העבודה, אשר לעיתים רבות מוקרן גם לתחומי חיים אחרים כמו חיי משפחה וחינוך ילדים, קשרים בין-אישיים, תחביבים ועוד, ומשפיע עליהם לרעה.

המורים בישראל

תלמידי כיתה א' בשיעור בכיתה עם המורה המחנכת בשנות השישים בבית ספר "תושיה" בכפר מימון
תלמידי כיתה א' בשיעור בכיתה עם המורה המחנכת בשנות השישים בבית ספר "תושיה" בכפר מימון
טיול ילדי פתח תקווה ברכבת. המורה רחל חננית מנגנת באקורדיון.
טיול ילדי פתח תקווה ברכבת. המורה רחל חננית מנגנת באקורדיון.

בישראל מורות מהוות את עיקר העוסקים בהוראה בבתי הספר, ומספר המורים הגברים מהווה רק כ-25% מכלל המורים.[21] מעמדו ושכרו של המורה בישראל נמוכים בהשוואה לאקדמאים אחרים ואף בהשוואה למורים אחרים בעולם.[22] הביקוש למקצוע ההוראה נמוך ממקצועות אחרים, אך ישנה עלייה במספר האקדמאים הפונים להסבה לתחום.[23]

הכשרת מורים לבית הספר היסודי נעשית במסגרת מכללה להכשרת מורים. הכשרת מורים לחטיבת הביניים ולבית ספר תיכון נעשית בעיקר באוניברסיטה בשני שלבים: בשלב הראשון יש להשלים תואר ראשון כלשהו, ובשלב השני יש לרכוש תעודת הוראה בתחום ההתמחות הרלוונטי.[24]

הארגונים המאגדים את המורים בישראל הם הסתדרות המורים בישראל וארגון המורים, אך כ-27,000 מורים מועסקים כעובדי קבלן.

ארגון המורים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ארגון המורים

ארגון המורים ובשמו המלא: ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים בסמינרים ובמכללות, הוא איגוד מקצועי, המייצג מורים במערכת החינוך העל-יסודית בישראל.

הסתדרות המורים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הסתדרות המורים
כנוס המורים בזכרון יעקב
כנוס המורים בזכרון יעקב

הסתדרות המורים היא ארגון יציג של מורים וגננות במדינת ישראל. הסתדרות המורים היא האיגוד המקצועי הוותיק ביותר בישראל. ההסתדרות הוקמה בשנת 1903 (תרס"ג), במסגרת אספה שהתקיימה בזכרון יעקב בשם "הכנסייה הארצישראלית".

מורי קבלן

החל מסוף שנות התשעים מועסקים עובדי קבלן כמורים במערכת החינוך, עקב תהליכי הפרטה בישראל ובמשרד החינוך. בישראל כיום מועסקים מעל ל-27,000 מורים בתנאים של עובדי קבלן, חלקם מועסקים על ידי מועצות מקומיות והשאר ברשתות חינוך שונות. יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, יעקב מרגי, קרא למשרד החינוך לקלוט את כל מורי הקבלן במערכת החינוך כעובדי מדינה.[25]

מורי הקבלן מופלים לרעה בשכרם ובתנאיהם, נותרים מובטלים בחופשות, עובדים תחת איום פיטורים לעיתים מזומנות, וסובלים מהיעדר ביטחון תעסוקתי.[26]

גלה עוד נושאים הקשורים להמורים בישראל

כיתה (בית ספר)

כיתה (בית ספר)

כיתה היא מונח מתחום החינוך המתייחס למסגרת או למבנה שבו לומדים תלמידים.

בית ספר

בית ספר

בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.

ילדות

ילדות

יַלְדוּת היא תקופה במהלך חייו של האדם. על פי המקובל היא מתחילה בסביבות גיל 3 ומסתיימת בסוף גיל 12. תקופת הילדות חלה לאחר תקופת הינקות ולפני גיל ההתבגרות. התפתחות גוף האדם בתקופת הילדות מואצת בכל התחומים - הפיזיולוגי, הקוגניטיבי, הנפש וכו'. המשחק נפוץ מאוד בגילאים אלו.

פתח תקווה

פתח תקווה

פתח תקווה, המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 251,196 תושבים. נוסדה כמושבה ב-1878, והוכרזה כעיר בשנת 1937. גובלת בהוד השרון ורמת השרון מצפון, בתל אביב, בני ברק וגבעת שמואל במערב, גובלת בכמה קיבוצים מהמועצה האזורית דרום השרון והמושב כפר סירקין במזרח, ועם גני תקווה, קריית אונו ומועצה אזורית חבל מודיעין ובמושבי המועצה האזורית דרום השרון מדרום.

רכבת

רכבת

רכבת היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה. הרכבת בנויה ממספר קרונות, הנמשכים או נדחפים לרוב על ידי קטר. המסילה בנויה בדרך כלל משניים, שלושה או ארבעה פסי פלדה, אך קיימות בשימוש גם מסילות בעלות פס יחיד. בחלק מהרכבות יש לקרונות יכולת הנעה עצמית, ללא קטר, והם נקראים קרונועים.

אקורדיון

אקורדיון

אָקוֹרְדִּיּוֹן הוא כלי נגינה ממשפחת כלי המקלדת.

ישראל

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, במערב יבשת אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון. ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ביתו הלאומי וארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, והיא בעלת משטר מסוג דמוקרטיה פרלמנטרית.

הכשרת מורים בישראל

הכשרת מורים בישראל

הכשרת מורים בישראל נעשית במסלולים אחדים, המקנים את ההכשרה הבסיסית לעיסוק בהוראה:מכללות אקדמיות לחינוך - מכללות המתמקדות בהכשרת מורים וגננות, ומעניקות לבוגריהן תואר ראשון. בתי ספר לחינוך באוניברסיטאות - בתי ספר אלה מלמדים בוגרי אוניברסיטה לקבלת תעודת הוראה, בנוסף לתואר האקדמי. הסבה להוראה - מסגרות המשמשות להסבה להוראה של יוצאי צה"ל ומערכת הביטחון ושל אקדמאים שלא מתחום החינוך.

חטיבת ביניים בישראל

חטיבת ביניים בישראל

חטיבת ביניים בישראל היא חלק ממערכת החינוך הפורמלי בישראל, שבו לומדים תלמידים בכיתות ז' עד ט'. חטיבות הביניים הוקמו במערכת החינוך בישראל החל משנת 1968, עם הנהגת רפורמה במערכת החינוך. במסגרת רפורמה זו הורחב מספר שנות הלימוד הנכללות בחוק לימוד חובה עד לכיתה י', והוחלט על הקמת חטיבת הביניים, ששתי כיתותיה הראשונות נלקחו מבית הספר היסודי, והכיתה העליונה בה נלקחה מבית הספר התיכון.

בית ספר תיכון

בית ספר תיכון

בית ספר תיכון הוא השלב העליון במערכת החינוך הבסיסית הניתנת לילדים ולנוער במדינות רבות בעולם. לימודים שלאחר שלב זה נערכים במערכת ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית.

אוניברסיטה

אוניברסיטה

אוּנִיבֶרְסִיטָה היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.

בוגר אוניברסיטה

בוגר אוניברסיטה

"בוגר" הוא תואר אקדמי שניתן לאדם שסיים לימודים המובילים לתואר זה במוסד אקדמי מוכר. תואר זה קרוי גם "תואר ראשון", משום שהוא הראשון בסדר התארים האקדמיים שאדם יכול לרכוש. לרוב, הלימודים לתואר הראשון נמשכים 3 שנים, אך ישנם מספר תארים ראשונים שלימודיהם נמשכים 3.5 שנים, 4 שנים, או 5 שנים.

המורים ביהדות

בעל השולחן ערוך כתב על האחריות הגדולה המוטלת על המורים בישראל ועל כך שעל מורה המתרשל בתפקידו נאמר: "אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה’ רְמִיָּה"[27] ולכן על ישראל למנות מורים יראי שמים המוכשרים בלימודם. בנוסף, אם לא מצאו הציבור מורה שהוא גם מהיר וגם דייקן, לדעת השולחן ערוך יש להעדיף את המורה האיטי והדייקן על פני המהיר שאינו מדייק.[28]

ועוד הוסיף הרמ"א שהמורה צריך להתאמץ בעבודתו ולהשגיח על בריאותו. ובגלל שתפקידו חשוב כל כך עליו לא ללכת לישון מאוחר כדי שלא יהיה עייף כשהוא צריך ללמד, ועליו להקפיד לאכול מסודר כדי שלא יהיה עייף או חלש ויוכל ללמד היטב. ואם הוא לא מקפיד על זה או שהוא מסגף את גופו ובעקבות זה הוא לא מלמד כראוי, הציבור צריך לפטר אותו ולמצוא מורה אחר.[29]

בהמשך לכך, בפניני הלכה כותב הרב אליעזר מלמד כי כאשר מצווה התורה בנוגע לשמחת החג "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ… וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ"(דברים, ט"ז, י"ד) כוונת התורה ב"לויים" אלו תלמידי החכמים והמורים שתפקידם ללמד ולחנך את ילדי ישראל, ולכן יש מצווה מפורשת לשמח אותם בחגי ישראל.[30]

גלה עוד נושאים הקשורים להמורים ביהדות

מקור: "מורה", ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית, (2023, January 26th), https://he.wikipedia.org/wiki/מורה.

נהנים מ Wikiz?

נהנים מ Wikiz?

הורידו את הפלאגין החינמי שלנו!

לקריאה נוספת
  • "מחנך אחר"- ד"ר יעל דיין משוחחת עם גדעון לוין, הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב, 2004
  • עריכה ד"ר יהודית שטיימן, "לחנך לפנאי"- ד"ר אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן, מכון מופ"ת בית ספר למחקר ופיתוח תוכניות בהכשרת עובדי החינוך והוראה במכללות, 2001
  • עריכה ד"ר יהודית שטיימן, "חינוך כיתה"- ד"ר שלמה צדקיהו, נורית עילם, ד"ר שרגא פישרמן, חבצלת רונן, מכון מופ"ת, תמה- תאוריה ומעשה בהכשרת מורים, 2008
  • עריכה ד"ר יהודית שטיימן, "נע ללמוד"- רחל שגב-טל, רינת גלילי, מכון מופ"ת, תל אביב, תמה- תאוריה ומעשה בהכשרת מורים, 2010
  • המורה בהלכה בפניני הלכה מהרב אליעזר מלמד
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
  1. ^ יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
  2. ^ Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
  3. ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
  4. ^ יעל עדיני, אהוד נורי, אבי קרני ומעיין ורטמן, (2012). נירופדגוגיה: לא על המוטיבציה (האינדוידואלית) לבדה: מנגנוני למידה גמול ומוטיבציה במוח ובכיתה. מתוך אתר מס"ע.
  5. ^ משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים (2009). מידענות - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע.
  6. ^ חנה דויד, ‏אבחון ילדים מחוננים, באתר פסיכולוגיה עברית, 29 במאי 2012
  7. ^ ספקטור נויה (2005). ללמוד מלקויי למידה על פסיכולוגיה אחרת. תל אביב: הוצאת קריאה בצבעים
  8. ^ שאול, ש' (2009). מחקרי מוח ולקויות למידה. מוח וחינוך
  9. ^ 1 2 משרד החינוך, חוזר מנכ"ל תשס"ד/4 (ב)
  10. ^ אמות מידה לאבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדים מתבגרים ומבוגרים, משרד הבריאות (2010)
  11. ^ אבי שפירא, ‏הפרעת קשב וריכוז (ADHD), באתר פסיכולוגיה עברית, 26 במאי 2004
  12. ^ Snider, V. E., Busch, T., & Arrowood, L. (2003). Teacher knowledge of stimulant medication and ADHD. Remedial and Special Education, 24(1), 46-56.
  13. ^ הייעוץ החינוכי בבית הספר, באתר אתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי
  14. ^ תוכנית אל"ה באתר האינטרנט של משרד החינוך
  15. ^ מיכל כ"ץ (2011), מטיפול דיפרנציאלי להתייחסות אינטגראלית - הפרעת קשב וריכוז במערכת החינוך. מאתר משרד החינוך.
  16. ^ מידע על לימודי חינוך וכישורי המורה, באתר לימודים בישראל (אתר), ‏2020
  17. ^ 1 2 נופר ישי-קרין, ‏תפקודים ניהוליים (EF) - מה הקשר להפרעת קשב ולרכיבה על סוסים, באתר פסיכולוגיה עברית, 18 במאי 2009
  18. ^ 1 2 3 היימן, ט' (2004). הכיתה המשלבת: עמדות מורים כלפי תלמידים עם וללא לקות למידה, דפים, (38), 152-165.
  19. ^ 1 2 3 4 5 6 7 שרה גרופר (2010). הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה. אאוריקה, 30.
  20. ^ Sanchez-Prieto, J., Trujillo-Torres, J. M., Gómez-García, M., & Gómez-García, G. (2020), The Generational Digital Gap within Dual Vocational Education and Training Teachers, European Journal of Educational Research
  21. ^ ירון דרוקמן, המורים 2013: פחות נשים, יותר משכילים, באתר ynet, 13 באוגוסט 2013
  22. ^ מעמד המורה, תנאי עבודתו ושכרו בישראל לעומת מדינות ה-OECD, באתר הכנסת
  23. ^ אלפי שאולי, עלייה בביקוש להוראה, גם בקרב אקדמאים, באתר ynet, 23 באפריל 2014
  24. ^ עובדי הוראה, חוזר המנהל הכללי, באתר משרד החינוך
  25. ^ דוד טברסקי, שיעור בניצול, באתר דבר ראשון, ‏3 בינואר 2017.
  26. ^ ימי רוט, ‏כ-4,400 מורי קבלן לא יודעים אם יועסקו שנה הבאה: "מוצעים למכירה בשוק", באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2018
  27. ^ ירמיה פרק מ"ח, פסוק י'. בבא בתרא דף כא עמוד ב
  28. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, רמה, יז
  29. ^ רמ"א יורה דעה, רמה, יז
  30. ^ הרב אליעזר מלמד, לשמוח ולשמח בחג באתר פניני הלכה

The content of this page is based on the Wikipedia article written by contributors..
The text is available under the Creative Commons Attribution-ShareAlike Licence & the media files are available under their respective licenses; additional terms may apply.
By using this site, you agree to the Terms of Use & Privacy Policy.
Wikipedia® is a registered trademark of the Wikimedia Foundation, Inc., a non-profit organization & is not affiliated to WikiZ.com.